Eiruvin 10:11 — Rabbinic leniencies in the Mikdash
The Lived Mishnah·A Zeman Nakat Project
Audio · Listen with Ephraim Diamond
Listen with Ephraim Diamond · 5:59
0:00 / 5:59
0:00
5:59
Speed
MoedSederסדרמוֹעֵד
EiruvinMesechtaמסכתעירובין
10Perekפרקי׳
11Mishnahמשנהי״א
Illustration
A picture is worth a thousand words▾
Mishnah עירובין י׳:י״א · Eiruvin 10:11
נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִים בּוֹ בַמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה.
וְהַמֻּנָּח, כָּאן וָכָאן אָסוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
הַמֻּנָּח מֻתָּר בַּמִּקְדָּשׁ,
וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה.
A dragging bolt — one may lock with it in the Mikdash,
but not in the medinah.
And a resting bolt — in both places — forbidden.
Rabbi Yehuda says:
a resting bolt is permitted in the Mikdash,
and a dragging bolt even in the medinah.
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
case/objectrestrictive rulingpermissive rulingTanna
Structure
The Mishnah's Structure▾
עֵירוּבִין י:יא–י:יד
Four mishnayos answer one question — how close may you stand to a melacha in the Beis HaMikdash? This chart covers the whole run; the gold-marked row is this mishnah.
___ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה · וְאִם ___ — כָּאן וָכָאן אָסוּר
בַּמִּקְדָּשׁ — מֻתָּר
בַּמְּדִינָה — אָסוּר
וְאִם… — כָּאן וָכָאן אָסוּר
נֶגֶר הַנִּגְרָרthe dragged bolt
מֻתָּר
אָסוּר
וְהַמֻּנָּח→ כָּאן וָכָאן אָסוּר
צִיר הַתַּחְתּוֹן
מֻתָּר
אָסוּר
וְהָעֶלְיוֹן
רְטִיָּה
מֻתָּר
אָסוּר
אִם בַּתְּחִלָּה
נִימָא
מֻתָּר
אָסוּר
אִם בַּתְּחִלָּה
יַבֶּלֶת
מֻתָּר
אָסוּר
וְאִם בִּכְלִי
גֶמִי עַל אֶצְבָּעוֹ
מֻתָּר
אָסוּר
אִם לְהוֹצִיא דָם
רַבִּי יְהוּדָה
אַף הַמֻּנָּח
even the loose bolt — you may stand closer — his dispute is WHERE the line sits, one step closer to the melacha
Summary Chart
Rabbinic leniencies in the Mikdash▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| May one lock with a dragging bolt? (נֶגֶר הַנִּגְרָר) | Tanna Kamma: Mikdash: permitted · medinah: forbidden | — |
| Rabbi Yehuda: Permitted even in the medinah | — | |
| May one lock with a resting bolt? (מֻנָּח) | Tanna Kamma: Forbidden in both places | — |
| Rabbi Yehuda: Permitted in the Mikdash | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (7)▾
נגר הנגרר. בריח הקשור בדלת אבל אינו תלוי בו, שהחבל הקשור בו ארך, והבריח נגרר על גבי קרקע. ובנגר שאין בראשו גלסטרא עסקינן. דביש בראשו גלסטרא הא שרי ליה רבי יוסי לעיל אף על פי שאינו קשור, והלכה כמותו : נועלים בו במקדש. דשבות בעלמא הוא ואינו בונה ממש הואיל וקשור הוא, אלא מפני שנגרר מחזי כבונה, ואין שבות במקדש: והמנח. שאינו קשור כלל, הוי בנין ממש. ורבי יהודה סבר לא הוי בנין ממש אלא מחזי כבנין, ובמקדש לא גזרו משום שבות. והנגרר אף במדינה מתר הואיל וקשור, אף על פי שאינו תלוי. והלכה כרבי יהודה :
נגר הנגרר – a bolt that is attached to the door, but it is not suspended from it, as the rope that is tied to it is long and the bolt drags on the ground, and we are dealing with a bolt that lacks at its head a knob/club. But if it has a club/knob, Rabbi Yosi permits it even though it is not attached, and the Halakha is according to him. נועלים בו במקדש – for this is merely something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the Sabbath (and Yom Tov), and it is not actually “building” for since it is fastened, but rather because it drags, it appears like building, but there is no Sh’vut in the Temple. והמונח – it is not attached at all, it is really “building.” And Rabbi Yehuda holds that it is not really “building,” but rather looks like “building.” But in the Temple, they (i.e., the Rabbis) did not decree because of Sh’vut. But even one who drags in the country (i.e., outside of Jerusalem/the Temple), is permitted, since it is attached, and even though it is not suspended. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Eruvin 10:11
Introduction This mishnah continues to deal with bolts, this time referring to a bolt that does not have a knob on it. A bolt that drags along the ground: it is permitted to lock [a door] with it in the Temple but not in the country; The bolts were usually attached to the door with a rope and put into their place when one wanted to lock the door. The first section deals with a bolt attached to the door by a rope, but a rope long enough to let one end of the bolt drag on the ground. The first opinion holds that use of this bolt is prohibited, but its prohibition is only “derabannan” of rabbinic origin. Rabbinic prohibitions do not generally apply within the Temple and hence this type of bolt may be used to lock a door in the Temple. However, it is forbidden in the rest of the country, because it looks as if he is building. Since it is attached to the door already, it is not actually building and hence the prohibition is only of rabbinic origin. If it were attached to the door and not dragging it would have been completely permitted but since it is dragging one who looks at it may not notice that it is actually attached to the door and therefore it is prohibited. But one that rests on the ground is forbidden both here and there. In this case the bolt is totally detached from the door and it is resting on the ground. Since it is not attached to the door at all, he is considered to be building and the prohibition is deoraita, or toraitic origin. Toraitic prohibitions are still prohibited even in the Temple. Rabbi Judah says: one that rests on the ground is permitted in the Temple but one that drags on the ground is permitted [even] in the country. Rabbi Judah is more lenient than the first opinion. He holds that a bolt that rests in the ground is also only prohibited derabanan (from the rabbis) and hence it is only prohibited outside of the Temple. The bolt that drags on the ground and is attached to the door is not prohibited at all since everyone can see that this is not actually building.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Eruvin 10:11
(לה) כלומר והכא רבי יהודה דנמי הלכה כמותו לא התיר אלא בנגרר: (לו) ולא קשיא דבמשנה ז' פרק י"ז דשבת פסק כחכמים דאין צריך אפלו קשירה, דנגר שהוא בריח שתוחבין בו דומה טפי לבנין, והלכך בעי קשירה מיהת. טור:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin 10:11
נגר הנגרר נועלין וכו'. שבת פ' כל הכלים (שבת דף קכ"ו א)"ר יהושע בר אבא משמיה דעולא מאן תנא נגר הנגרר ר' אליעזר היא דאמר התם פ' כל הכלים גבי פקק החלון תרתי בעינן קשור ותלוי אבל ס"פ בתרא דשבת סתם לן כחכמים וכמו שכתבתי שם וסמכינן אההיא סתמא משום דמעשה רב: וכתבו תוס' בשם ר"ת ז"ל שכתב בספר הישר דמדנקט תנא פלוגתא דר' אליעזר ורבנן בפקק החלון דשייך ביה תוס' אהל ש"מ דפליגי באהל וליכא למימר דדוקא באהל פליגי ולא בטלטול דהא בההיא דנגר לא שייך אלא איסור טלטול ואפ"ה איפלוג בה ר"א ורבנן דע"כ איבעי לן למימר דת"ק דנגרר היינו ר"א דרבנן שרי אפי' בפקק החלון כ"ש בנגר דלא שייך איסור אהל אלא איסור טלטול אלא ודאי בתרתי פליגי דר"א אסר בפקק החלון ומשום טלטול בשאין תורת כלי גמור עליו ואפי' יש עליו תורת כלי גמור כגון שיש לו בית יד אסר מכל מקום משום תוספת אהל עראי כיון דבטליה בפקק ורבנן דשרי אפי' אין עליו תורת כלי דלית להו אלא משום טלטול ולא משום אהל עכ"ל ז"ל: והמונח כאן וכאן אסור. היינו שאינו לא קשור ולא תלוי כלל: וביד שם סי' י':
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin 10:11
נגר הניגרר נועלים בו במקדש אבל לא במדינה – כפי שאמרנו התירו נעילת נגר במקדש אך לא במדינה, ורבי יהודה מקל יותר מחכמים, כפי שברור משתי הטבלות הבאות. והמונח כאן וכאן – במקדש ובמדינה, אסור – נגר המונח הוא הנגר הרגיל שמניחים על הרצפה לאחר שהסירו אותו מהדלת. בתוספתא נקבע שלדעת רבי יהודה נגר המונח הוא נגר שאינו קשור ואינו תלוי (פ"ח [יא] הט"ו; בבלי, קב ע"א). המפרשים נותנים טעם לדברי תנא קמא האוסר להשתמש בנגר מונח ומעלים שני חששות: האחד שמא ייראה הדבר כבנייה, והשני שהנגר ייגרר ויחרוץ בקרקע. ברם בנגר מונח אין כלל סכנה של עשיית חריץ, ודווקא בנגר הקשור הסכנה מוחשית יותר. על כן נראה שאכן המשנה חוששת מאיסור "בונה", כפי שהסברנו במשנה ט. אבל במקדש הקלו בכל איסורי שבת, שהרי במקדש הדליקו אש, שחטו והתירו שאר פעולות שבמשק הבית נחשבות לעבודות היום יום. ההלכות בדבר הנגר מעלות גם את הפן החברתי. נעילת הבית בבריח (נגר) נחשבה כנראה כפעולה לא שגרתית, שאינה נעשית בכל פעם שעוזבים את הבית. רק מי שעוזב את ביתו לזמן ממושך השתמש בנגר. על כן אין זה ראוי שהדבר ייעשה בשבת. בימינו, למשל, היחס לנעילת הבית שונה, וכך גם ההלכה הנוהגת היום, ולא נרחיב בכך. רבי יהודה אומר המונח – מותר 98 התיבה "מותר" חסרה בכל עדי הנוסח, ואכן המשפט שלם ומובן בלעדיה. היא נוספה כנראה לתוספת הסבר בידי המעתיק של כתב יד קופמן. במקדש והנגרר במדינה – את סיכום דברי התנאים הצגנו בטבלה הבאה. נושא זה, סגירת דלת או חלון בשבת, נדון גם במסכת שבת. שם דובר על פקק של חלון: "רבי אליעזר אומר: בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקים בו, וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו" (משנה, שבת פי"ז מ"ז). נראה בבירור שפקיקת החלון דינה כסגירת הדלת, ורבי אליעזר שם הוא רבי אלעזר שבמשנתנו, וחכמים שם הם רבי יהודה של משנתנו; וכבר אמרנו שיש להניח שבמשנתנו יש לגרוס רבי אלעזר, בן דורו של רבי יהודה. כך מפרשים שני התלמודים את משנת שבת שם (ירו', שבת פי"ז ה"ז, טו ע"ב; בבלי, שם קכו ע"א). בפירושנו למשנת שבת הסקנו שאכן האיסור הוא משום שיש בפקיקה משום בנייה, או שהדבר נראה כבנייה. הרא"ש שם הסביר שאין מקום לאיסור בנייה ב"דבר הרגיל להסירו", אך מסכים שהדבר אסור משום שבות. דומה שאכן עיקר השאלה הוא האם רגילים להסיר את פקיקת החלון, או שמא אין היא מעשה רגיל אלא סגירה מיוחדת. כל ההלכות שבמשנתנו ובמשניות הבאות יש בהן שילוב של מעשה גבולי שנאסר משום שהוא "עובדין דחול". פקיקת חלון אינה מעשה שבכל יום, אלא פעולה מיוחדת הנעשית פעמים אחדות בשנה. על כן סתם סגירת דלת בנגר לא נאסרה, אך נעילה של נגר דינה כפקיקת החלון, וודאי שהיא דומה לשימוש בנגר כדי לפקוק את החלון. שתי המשניות האחרונות (משניות י-יא) והמשניות הבאות עוסקות בהלכות הפעלת המקדש בשבת, ובסוף הפרק נסכם את התמונה העולה מכל המקורות.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Eruvin 10:11
נגר הנגרר נועלים בו במקדש אבל לא במדינה כו': הנגרר פירשו בה שהוא הדבוק בדלת בקשר. והמונח הוא שהוא מובדל ואינו דבוק ולוקחין אותו ביד ומרכיבין אותו על הדלתות על המנעול ואחר כן מסירין אותו ועושין במקום אחר ומפני זה קרא אותו המונח. וזה הדבר הוא בנגר שאין בראשו גלוסטרא כי מי שיש לו היכרא מותר ואפילו מונח כאשר בארנו קודם. והלכה כרבי יהודה:
Sefaria · Rambam on Mishnah Eruvin 10:11
עד שמגיע לחצר החיצונה שסמוך לעיר, ששם משתמרין כראוי:
Sefaria · Yachin on Mishnah Eruvin 10:11
Mishnah Insights
An amalgam of commentaries, including original insights.
These insights draw on the commentaries to this Mishnah and on the recorded shiur. Those commentaries often rest on earlier sources — the Gemara, the Yerushalmi, the Rishonim, and one another — without always saying so; where they do, we generally cite the one we read. Every commentary consulted is kept, verbatim, with this card.
The bolt you may lock only in the Mikdash▾
עוֹלָמוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנָה
Three kinds of door bolt
The mishnah turns on a fine distinction in how a door was locked. A bolt left loose on the floor and slid into place is forbidden everywhere on Shabbos. A bolt tied to the door and hanging clear of the floor is permitted everywhere. The case here is the one in between — a bolt tied to the door, but on a rope long enough that it drags on the ground and must be lifted to use. That in-between bolt is where the Mikdash and the rest of the world part ways.
Only a fence, and the Mikdash sets it aside
Locking with the dragging bolt is not real building — the bolt is already fastened to the door; it only looks like building because it trails on the floor (Bartenura). So the ban on it is a mere shvus, a rabbinic fence for the honor of Shabbos. And this opens a run of mishnayos on a single principle: ein shvus b’Mikdash — those rabbinic fences fall away inside the Beis HaMikdash. R’ Yehuda goes further still, permitting the resting bolt in the Mikdash and the dragging one even outside it.
Series Insights
Series context▾
Where this sits
Here the series enters the world of ein shvus b’Mikdash — the one place where the Chachamim’s own added fences on Shabbos give way, so the avodah is never blocked and the kohanim, trusted to be careful, may do what the day requires. The door bolt is the first small proof of a large idea: inside the Beis HaMikdash, the ordinary weekday hedges around Shabbos simply do not run.