Eiruvin 10:12 — Rabbinic leniencies in the Mikdash
The Lived Mishnah·A Zeman Nakat Project
Audio · Listen with Ephraim Diamond
Listen with Ephraim Diamond · 4:26
0:00 / 4:26
0:00
4:26
Speed
MoedSederסדרמוֹעֵד
EiruvinMesechtaמסכתעירובין
10Perekפרקי׳
12Mishnahמשנהי״ב
Mishnah עירובין י׳:י״ב · Eiruvin 10:12
מַחֲזִירִין צִיר הַתַּחְתּוֹן בַּמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה.
וְהָעֶלְיוֹן, כָּאן וְכָאן אָסוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
הָעֶלְיוֹן בַּמִּקְדָּשׁ,
וְהַתַּחְתּוֹן בַּמְּדִינָה.
One is permitted to restore the lower hinge in the Mikdash,
but not in the medinah.
And the upper [hinge] — in both the Mikdash and the medinah — forbidden.
Rabbi Yehuda says:
the upper [hinge] in the Mikdash,
and the lower [hinge] in the medinah.
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
case/objectrestrictive rulingpermissive rulingTanna
Structure
The Mishnah's Structure▾
עֵירוּבִין י:יא–י:יד
Four mishnayos answer one question — how close may you stand to a melacha in the Beis HaMikdash? This chart covers the whole run; the gold-marked row is this mishnah.
___ בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה · וְאִם ___ — כָּאן וָכָאן אָסוּר
בַּמִּקְדָּשׁ — מֻתָּר
בַּמְּדִינָה — אָסוּר
וְאִם… — כָּאן וָכָאן אָסוּר
נֶגֶר הַנִּגְרָר
מֻתָּר
אָסוּר
וְהַמֻּנָּח
צִיר הַתַּחְתּוֹןthe lower hinge
מֻתָּר
אָסוּר
וְהָעֶלְיוֹן→ כָּאן וָכָאן אָסוּר
רְטִיָּה
מֻתָּר
אָסוּר
אִם בַּתְּחִלָּה
נִימָא
מֻתָּר
אָסוּר
אִם בַּתְּחִלָּה
יַבֶּלֶת
מֻתָּר
אָסוּר
וְאִם בִּכְלִי
גֶמִי עַל אֶצְבָּעוֹ
מֻתָּר
אָסוּר
אִם לְהוֹצִיא דָם
רַבִּי יְהוּדָה
אַף הָעֶלְיוֹן
even the upper — it is a keli, so no בּוֹנֶה at all — his dispute is WHERE the line sits, one step closer to the melacha
Summary Chart
Rabbinic leniencies in the Mikdash▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| May one restore the lower hinge? (צִיר הַתַּחְתּוֹן) | Tanna Kamma: Mikdash: permitted · medinah: forbidden | — |
| Rabbi Yehuda: Permitted even in the medinah | — | |
| May one restore the upper hinge? (הָעֶלְיוֹן) | Tanna Kamma: Forbidden in both places | — |
| Rabbi Yehuda: Permitted in the Mikdash | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (8)▾
מחזירין ציר התחתון. של דלת , שכל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו ואין כאן בנין: אבל לא במדינה. גזרה שמא יתקע , דהוי מלאכה: והעליון כאן וכאן אסור. דכיון דיצא עליון כלו נופל, והוה ליה כבונה : רבי יהודה אומר כו'. דסבירא ליה אין בנין בכלים וליכא אלא שבות, ובמקדש לא גזרו על השבות. ואין הלכה כרבי יהודה:
מחזירין ציר התחתון – of the door for all the time that the upper hinge/pivot had not gone out, it is easy to restore it, and there is no “building” involved. אבל לא במדינה – a decree lest he fasten it which is work. העליון כאן וכאן אסור – for since the top [hinge] came out, all of it falls and it would be to him like “building.” רבי יהודה אומר כו' – there is no building with utensils and there isn’t anything other than [the issue of] doing something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Eruvin 10:12
Introduction This mishnah discusses a hinge that has fallen off a door and whether or not one may reinsert it on Shabbat. The language and structure of this mishnah closely follows yesterday’s mishnah. A lower hinge [of a door] may be reinserted in the Temple but not in the country. The upper one is forbidden in both. According to the first opinion, it is forbidden to reinsert the lower hinge in the country [anywhere outside the Temple], lest while doing so he puts in a nail and strikes it, which would be an act forbidden according to the Torah. In the Temple this is permitted since in the Temple certain rabbinic prohibitions do not apply. As we shall see, outside of the Temple it is all the more so forbidden to reinsert the upper hinge. It is forbidden to reinsert the upper hinge in all regions even in the Temple. The upper hinge is more essential towards holding the door in its place and without it, the entire door would fall. The prohibition is still only of rabbinic origin, lest he come to strike a nail, but since it is more likely that he might violate a toraitic prohibition, the act is prohibited in the Temple as well. Rabbi Judah says: the upper one may be re-inserted in the Temple and the lower one in the country. Rabbi Judah is again more lenient, as he was in yesterday’s mishnah,. In the Temple, reinserting the upper hinge is permitted, and all the more so reinserting the lower one is permitted. According to Rabbi Judah, we need not be strict inside the Temple for fear that someone will violate a toraitic law, since those observing in the Temple will ensure that this does not happen. Outside of the Temple reinserting the upper hinge is still prohibited lest he come to strike a nail, but reinserting the lower one is permitted, and we are not concerned that by permitting this he might come to violate the toraitic prohibition of striking a nail.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Eruvin 10:12
(לז) איכא למטעי דדלת בית וכל המחבר כמו בור ודות נמי בכלל, וליתא וכדמפרש בדרבי יהודה דסבירא ליה דאין בנין בכלים, שמע מנה דלאו בדלת שבמחבר מירי, והכי איתא בגמרא: (לח) ציר. מלשון תסב על צירה [משלי כו]. הרמב"ם: (לט) בגרזן או במקבת, דהויא גמר מלאכה וחיב משום מכה בפטיש. רש"י: (מ) וקסבר יש בנין בכלים, ומלאכה לא התרה אפלו במקדש:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin 10:12
מחזירין ציר התחתון וכו'. בהלכות שבת פכ"ב סי' כ"ה ופי' בערוך וגם רד"ק בשרש צור פי' ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כדי להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת ועיקרו שתי ידות תרגימו תרין צירין ופי' הצנור הוא החור שבאדן ע"כ: ור"ע ז"ל פירשם בספ"ק דמועד קטן: והעליון כאן וכאן אסור. דכיון דיצא עליון כולו נופל וה"ל כבונה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט דקסבר יש בנין בכלים ומלאכה לא הותרה במקדש דעל שידה תיבה ומגדל מפרשינן לה בגמרא אבל בדלתות בתים ובורות ויציע אפי' במקדש אסור בין עליון בין תחתון ור' עובדיה ז"ל שכתב סתם ציר התחתון של דלת לאו דוקא ודאי וכדכתיבנא:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin 10:12
מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה – הדלת נשענת על שני צירים היושבים בתוך "פותה". בדלתות עץ הציר עשוי ממתכת, ובדלתות אבן ממתכת או מאבן. הציר נכנס לתוך הדלת דרך תעלה שנחצבה במשקוף (איור 65. (אם הציר יצא ממקומו, הדלת לא התפרקה לחלוטין אלא ניצבה באלכסון. כמו בהלכות הקודמות, במקדש מותר להחזיר את הציר התחתון אך לא במדינה. האיסור ההלכתי מבוסס, כמובן, על כך שהתקנת הדלת היא מעין בניין או התקנת כלי. העליון כאן וכאן אסור – אסור להחזיר גם במקדש. העליון חמור יותר מהתחתון. הסיבה לכך היא שקשה יותר להחזיר את הציר העליון. כדי להחזיר את הציר התחתון יש להרים מעט את הדלת, וכיוון שהציר התחתון משוחרר ניתן להשיב את הדלת למקומה, אך החזרת הציר העליון בעייתית יותר. בדרך כלל אם הציר העליון יצא ממקומו יש לכך סיבה, ומן הסתם הציר נשבר או שהפותה נסדקה. יתר על כן, בדרך כלל מציבים את הציר העליון תחילה ואחר כך מרימים את הדלת ומכניסים את הציר התחתון למקומו. אם הציר העליון יצא ממקומו יש להוציא את הדלת ממקומה, להכניס את הציר העליון ואחר כך להכניס את הציר התחתון. זו אפוא עבודה ממשית. כך מוסבר בפירוש מלאכת שלמה, והדברים הגיוניים ומתקבלים. יש מהמפרשים שפירשו את המשנה כשנשמט גם הציר העליון, ובמקרה זה אסור להחזירו. נכון ששמיטת הציר העליון נדירה יותר, אך כאמור קל יותר לפרש שנשמט רק הציר העליון, אך להחזרת הדלת יש להוציא גם את הציר התחתון 99 ראשונים התחבטו בהסבר הטכני, ראו למשל הצעתו של המאירי למקום, ברם ההסבר המוצע פותר את כל הבעיות. . רבי יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה – במקדש מחזירין בשבת גם את הציר העליון, וכל שכן את הציר התחתון, ובמדינה מחזירים את הציר התחתון בלבד. מפירוש המשנה ניתן היה להסיק שמדובר בסגירת פתח בקיר או חלון בקיר, אבל בתוספתא כל ההלכה מוסבת על סגירת כלים: "מחזירין ציר התחתון של דלת שידה תיבה ומגדל, ואין מחזירין ציר העליון. של בור, של יציע, של דות, הרי זה לא יחזיר, ואם החזיר חייב חטאת" (פ"ח [יא] הי"ח). התוספתא היא כתנא קמא במשנה, אך מוסיפה שכל זה ברהיטים, אך לא במתקן בנוי, משום שיש בכך בנייה של ממש. התוספתא מצוטטת בתלמוד הבבלי, והוא מוסיף שהחשש הוא "שמא יתקע", כלומר יתקן את המסמר המהווה את הציר (קב ע"ב). זו דרכו של התלמוד הבבלי להסביר הלכות עקרוניות ב"גזרה שמא" 100 ראו פירושנו לשבת פ"א, והמבוא למסכת שבת. . בפשט המשנה מחלוקת תנא קמא ורבי יהודה היא עקרונית. הירושלמי אינו מבהיר במפורש את המחלוקת שבמשנה, אבל מוסיף "דיחידאה דהכא כסתמא דתמן" (כו ע"ג). נראה שמשפט זה מתייחס להלכה שלפנינו, והוא רומז למשנה שהובאה לעיל על החזרת פקק החלון. אם כן, רבי יהודה כאן הוא כסתם של המשנה שם, והירושלמי הבין שאנו עוסקים בציר של חלון או דלת של בית ולא בציר של דלת של כלי. מן הראוי להעיר שייתכן גם שמשפט זה נאמר על הנגר שנדון לעיל. מכל מקום אם הנגר הוא של בית – קרוב לוודאי שגם הציר הוא של בית, והפרשנות בתוספתא ובבבלי אינה פרשנות אלא פיתוח הלכתי מחמיר יותר, המצמצם את ההלכה המקורית ואולי אף חולק עליה. ייתכן שההחמרה נובעת לא רק מתהליכים פנים הלכתיים אלא מכך שהציר השתכלל, וממילא הפך תיקונו יותר ויותר למלאכה של ממש. זאת ועוד, כפי שנראה להלן התירו במקדש רק עבודות נחוצות באופן ישיר להקרבת הקרבנות, ואין סיבה להתיר החזרת ציר של ארון בשבת. אם כן הוא פירוש הירושלמי עדיף, ומשנתנו עוסקת גם בציר של דלת הבניין. כידוע נעלו את המקדש בכל ערב, ובבוקר פתחו אותו במעמד ציבורי ובהדר. על כן, סגירת הדלתות והברחתן היא רכיב מהותי בסדרי עבודת ה' שבמקדש ודוחה שבת. תיקון קל של הדלתות נחשב לאמצעי לקיום סדרי המקדש ולכן הותר בשבת, אבל תיקון גדול בשבת הוא בבחינת "עובדין דחול", ומעין עשיית כלי. ייתכן שגם בהלכה זו יש ביטוי לכך שסגירת הדלת לא נחשבה צורך חיוני, ברם דומה שבמשנתנו נאסר התיקון אפילו אם הוא חיוני.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Eruvin 10:12
מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה כו': ציר ידוע מגזרת תסוב על צירה (משלי כ״ו:י״ד) והוא שם עברי ממש ואמרם אם נשמט מכף שלו אין מחזירין אותו מפני זה אסור החזרת הכף גזירה שמא יתקן אותו לפי שהוא צריך לחזוק יותר בלי ספק וכן אמרו שמא יתקע ואין הלכה כרבי יהודה:
Sefaria · Rambam on Mishnah Eruvin 10:12
מחזירין ציר התחתון כו' . הר"ב סתם וכתב של דלת ואיכא למטעי דדלת בית וכל המחובר כמו בור ודות נמי בכלל. וליתא וכדמפרש טעמא דר"י דס"ל דאין בנין בכלי ש"מ דלאו בדלת שבדבר המחובר מיירי והכי תניא בגמ' ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין כו' ואל תטעה בלשון רש"י שכתב ציר התחתון של דלת חלון שידה תיבה כו'. דהכי פירושו חלון של שידה וכו'. לפי שאין פתח לשידה וכו' דפתח שם הונח לפתיחה המשמשת לכניסה ויציאה להכי אסברא וקרי לה חלון. וציר כ' הרמב"ם מגזרת תסוב על צירה (משלי כ״ו:י״ד): אבל לא במדינה . פי' הר"ב גזרה שמא יתקע מסיים רש"י בגרזן או במקבת דהוי מלאכה וברפי"ז דשבת כתב דהוא גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש ע"כ: והעליון כאן וכאן אסור . פירש הר"ב דה"ל כבונה ומסיים רש"י וקסבר יש בנין בכלים ומלאכה. הותרה אפי' במקדש ע"כ. ועי' במשנה י"ד מ"ש שם בס"ד. ומ"ש הוה כבונה הקשו ע"ז התוס' מב"ה דמשנה ו' פ"א דביצה דס"ל דאין בנין בכלים [והר"ב פוסק הכא כת"ק] ופירשו דהכא טעמא משום דשבות גדולה כזו לא התירו במקדש וטובא אשכחן דלא התירו כגון סדור קנים וכו' דמשנה ו' פי"א דמנחות ע"כ. [*ועי' עוד שם] וכן במי"ג וט"ו דפירקין ומשנה ח' וט' דפ"ה דפסחים. ועיין במ"ה פ"ק דביצה. [*ובירושלמי אמתניתין דלקמן אר"י בר בון לא כל שבות התירו במקדש]:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin 10:12
וכן בנו שנולד בשדה:
Sefaria · Yachin on Mishnah Eruvin 10:12
Mishnah Insights
An amalgam of commentaries, including original insights.
These insights draw on the commentaries to this Mishnah and on the recorded shiur. Those commentaries often rest on earlier sources — the Gemara, the Yerushalmi, the Rishonim, and one another — without always saying so; where they do, we generally cite the one we read. Every commentary consulted is kept, verbatim, with this card.
The hinge you may reset only in the Mikdash▾
A chest, not a building
The whole case turns on a detail easy to miss: the door is the door of a chest — a keli — not a room. That is why it is even a question. The Tosafos Yom Tov sharpens it: the entire machlokes rides on whether the melachah of boneh (building) applies to vessels at all.
Why the lower hinge yields and the upper one doesn't
Tanna Kamma: reset the lower hinge in the Mikdash — the upper one still holds the door, so it is an easy fix, not real boneh. The upper hinge is forbidden everywhere (kan v'kan asur): without it the door drops, so reseating it is boneh, or you would hammer it home — makeh b'patish, the finishing blow that completes a vessel. R' Yehuda goes a step further (upper in the Mikdash, lower anywhere) on the principle ein boneh b'keilim — no building applies to vessels — so the act is rabbinic at most, and ein shvus baMikdash; with the kohanim mezarzim, scrupulously careful, no decree is imposed there.
עוֹלָמוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנָה
The hinge in its socket
A tzir was a pin turning in a socket bored top and bottom; the door pivoted on it. The lower pin sat under the door's weight and could be eased back once the upper one held; the upper pin, bearing the leaf, was the hard one to reseat — which is exactly the line the mishnah draws.
Series Insights
Series context▾
Where this sits: ein shvus b'Mikdash
This belongs to the series’ closing set on a single principle — ein shvus b’Mikdash: the rabbinic Shabbos restrictions (shvus) that bind everywhere yield inside the Beis HaMikdash. The reason the series draws out is trust — the Kohanim, serving before the Sanhedrin, are assumed zealous enough not to slip into a biblical violation. This mishnah sets the principle in place; the ones beside it press on how far it reaches.