Rosh Hashana 1:5 — When the New Moon Is Plainly Visible
MishnayosMoed › Rosh Hashana › Perek 1 › Mishnah 5מוֹעֵד ‹ ראש השנה ‹ פרק א׳ ‹ משנה ה׳
When the New Moon Is Plainly Visible
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל
Mishnah ראש השנה א׳:ה׳ · Rosh Hashana 1:5
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל,
מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נִרְאָה בַעֲלִיל,
אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת:
Whether it was seen ba'alil — high and clear, where anyone could see it — or was not seen ba'alil,
they may be mechallel Shabbos for it, violating Shabbos in order to testify.
R' Yosi says: If it was seen ba'alil,
they may not be mechallel Shabbos for it.
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Structure
The shape of it▾
Summary Chartwhat does this mean?
When the New Moon Is Plainly Visible▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| The moon stood ba'alil, where all could see it — may these witnesses still be mechallel Shabbos? | Tanna Kamma: Yes | — |
| Rabbi Yossi: No | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (9)▾
בעליל. למעלה מן הארץ הרבה, שהכל רואים אותה: שלא בעליל. למטה בשפולו של רקיע סמוך לארץ, ואדמומית החמה מכסה אותה ואינה נכרת כל כך: אין מחללין. דודאי ראו אותה בירושלים. ואין הלכה כרבי יוסי:
בעליל – above the ground a great deal, where everyone can see it. שלא בעליל – below the extremity of the firmament, close to the ground. For the redness of the sun covers it and it is not recognized so well. אין מחללין – for certainly they saw it in Jerusalem. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Rosh Hashana 1:5
Introduction This mishnah contains a qualification of yesterday’s mishnah, regarding when the witnesses may profane Shabbat in order to travel to Jerusalem to testifythat they had seen the new moon. Whether [the new moon] was seen clearly or was not seen clearly, they profane Shabbat on account of it. Rabbi Yose says: if it was been seen clearly they do not profane Shabbat on account of it. According to the first opinion in the mishnah, witnesses can profane Shabbat in order to come to Jerusalem and testify regardless of whether the new moon was seen clearly or not. Rabbi Yose holds that if the new moon was seen clearly in a place somewhat far away from Jerusalem, then it was probably seen clearly in Jerusalem as well. In such a case witnesses would have seen it in Jerusalem and since they live close, they would not have to profane Shabbat in order to testify. Therefore those outside of Jerusalem should assume that those closer had testified and that they don’t need to come and profane Shabbat. The other sages disagree, reasoning that if you tell witnesses not to profane Shabbat when the new moon is seen clearly, they might end up not profaning Shabbat when the moon is not seen clearly, i.e. when they should profane Shabbat. Anything that might lead to witnesses not coming when their testimony is needed is discouraged.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Rosh Hashana 1:5
(כט) בעליל. לישנא דקרא [תהלים יב] אמרות ה' וגו' בעליל לארץ. שפרושו גלוי לכל. גמרא:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashana 1:5
בין שנראה בעליל. פ' ר"א דמילה (שבת דף קל"ג) ור"פ ר' ישמעאל דמנחות אמר רב אשי ר' ישמעאל דאמר התם דעומר לא היה בא בשבת אלא משלש סאין ור' יוסי דהכא אמרו דבר אחד דמי לא אמר ר' יוסי הכא דכיון דאפשר דראוהו ב"ד דהא בעליל נראה לא טרחינן גבי עומר נמי כיון דאפשר להביאו משלש סאין לא טרחינן להביאו מחמש אע"ג דהוי משובח טפי ודחינן ליה ממאי דילמא ע"כ ל"ק ר' ישמעאל אלא דליכא נמצאת מכשילן לעתיד לבא אבל הכא גבי לבנה דאיכא מכשילן לע"ל דזימנין דלא יראה בעליל ויאמרו העדים כמו שאנו ראינוהו כן ראוהו ב"ד ולא נחלל שבת ואיכא מכשול דלא יהא חדש נקבע כהלכתו אי נמי ע"כ לא קאמר ר' יוסי הכא אלא דליכא צורך גבוה ולא ניתנה שבת לידחות אותו היום משום דבר אחר אבל גבי עומר דאיכא צורך גבוה דבחמש סאין שכיחא סלתא טפי ועוד דניתנה שבת לידחות אצל השלש סאין ומגו דנדחית מפני השלש נדחית נמי מפני החמש ואי ס"ל דעשרון מובחר אינו אלא מחמש אפי' בשבת יביא מחמש וכרבנן אפשר דס"ל. ועיין במ"ש שם ראש הפרק: ובגמ' מאי משמע דהאי עליל לישנא דמיגלי הוא א"ר אבהו אמר קרא אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ פי' גלוי לכל: ואשכחן דוגמתה בר"פ עגלה ערופה ובפ"ק דסנהדרין דף י"ד שאפי' נמצא בעליל צריך לעסוק במדידה פי' במפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות: ובתו"כ פרק עשירי דפ' אמור ולפי זה הבי"ת דמלת בעליל דקרא היא שמושית דלמאן דמפ' התם במקרא לשון בעל כלומר אדון הבית שרשית:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Rosh Hashana 1:5
בין שנראה – הירח החדש, בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללים עליו את השבת – נראה שהתלמודים כבר לא הכירו את המילה ולכן שאלו מה פירושה. הירושלמי עונה "מהו בעליל? מפורסם" (נז ע"ב), ובתלמוד הבבלי: "לישנא דמיגלי", לשון שמתגלה, כלומר שהירח מתגלה (כא ע"ב). ברם, מסתבר שאין "עליל" אלא לשון ביאה, כמו "בעליל לארץ" (תהילים יב ז), משורש על"ה, שמשמעו בא. הכוונה שהירח נראה נמוך במבוא הארץ, כלשון הברייתא הדנה בחלל שנמצא "בעליל העיר היו מודדין שמצות עיסוק מדידה" 113 תוס', סוטה פ"ט ה"א; ירו', פ"ט ה"ב, כג ע"ג; בבלי, מה ע"א. (כלומר שיש מצווה בעצם המדידה, אף שאינה נחוצה). "עליל" כאן הוא הכניסה לעיר, והיו מודדים אף שברור שהחלל קרוב לעיר. הצורה "עליל" מופיעה רבות בארמית במשמעות זו; כך, למשל, "עללתא" בארמית היא תבואה, אך אפשר לפרש שם גם במשמעות של ברור. לפי פירוש התלמודים גם אם נראה הירח בבירור, ומן הסתם ראוהו רבים, חייבים רואיו לחלל שבת ולהעיד, זאת אף שמן הסתם ראוהו גם עדים הגרים קרוב יותר שאינם צריכים לחלל שבת. לפי הפירוש המוצע ייתכן שהכוונה הפוכה: אם נראה הירח בעליל ספק אם העדות תקפה, שכן ספק אם נחשב הדבר להופעת הירח החדש, ואף על פי כן העדים צריכים לצאת לדרכם. ייתכן גם שהכוונה לאותו רעיון המובא בתלמודים: אם נראה הירח גבוה – ראוהו רבים, ואם נראה נמוך – ודאי לא ראוהו רבים, והמשנה קובעת שבשני המקרים העדים צריכים לצאת לדרכם. רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת – הסבר דבריו תלוי בשני הפירושים שהוצעו לעיל. המשך המשנה עוסק במצב שצפויים בו עדים רבים, לפיכך הסבירו התלמודים שהרישא עוסקת במקרה דומה, כשהירח נראה בבירור, ולמרות העדים הרבים מחללים את השבת, ורבי יוסי חולק. ברם, ראינו כי ייתכן שהמשנה מדברת על מצב הפוך. עדותם של העדים בעייתית, והמחלוקת היא האם במצב זה כדאי שיצאו לדרכם. לפי הסבר זה המשך המשנה עוסק בשאלה אחרת, ומבחינה מבנית הדבר סביר ביותר. בשני כתבי יד: "אם לא נראה בעליל" 114 מ, גק. .
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Rosh Hashana 1:5
בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל כו': בעליל פירוש נגלה ומפורסם והוא אם נראה הירח גדול בזכות האויר גבוה מן האופק כדי שיראוהו כל העם כי לפעמים יראה נסתר קרוב מהאדמימות הנראה בעת שקיעת השמש עד שלא ישיגנו אלא אדם שראות עיניו חד. אמר ר' יוסי כי כשהוא נגלה לכל העם ראוהו בכל מקום כי באמת נראה בירושלים ואין צריכין לעדים ולפיכך אין מחללין את השבת ואין הלכה כרבי יוסי:
בעליל (clearly visible) – clearly revealed (see Tractate Rosh Hashanah 21b), as for example, that it appears large and the heaves are clear and it is high above the horizon and it is possible for all to see it, because it is possible that it will appear very hidden near the redness of the sunset until one is not is not able to see it other than one whose eyesight is sharp. Rabbi Yossi says that if it appears clear that people have already seen it in every place, it certainly has already been seen in Jerusalem and there is no need for these witnesses, and therefore, we don’t violate the Sabbat. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.
Sefaria · Rambam on Mishnah Rosh Hashana 1:5
בעליל לישנא דקרא (תהלים י"ב ז') אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ . שפירושו גלוי לכל. גמרא:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashana 1:5
על שני חדשים מחללין את השבת שהולכין אפי' חוץ לתחום להעיד בב"ד שראו הלבנה החדשה. ומדאו' מחללין על כולן, רק מדרבנן אסרו באחרים מדאין תקון המועדות תלוי רק בב' אלו: בין שנראה בעליל ר"ל בין שנראה הלבנה החדשה גלויי' ע"י שהיו השמים זכים: בין שלא נראה בעליל שהיו השמים מעונן, שאז לא נראה הירח לעין חלש. או שבזמן חדושה נראית במערב מיד אחר שקיעת החמה [כלקמן פ"ב סי' כ"ג] ואז זהירות החמה לפעמים מכהה אותה: אין מחללין עליו את השבת דוודאי ראוה בירושלים. כיון שאין רחוק רק מהלך לילה ויום, מסתמא כמו שהשמים זכים כאן כך הם שם:
Sefaria · Yachin on Mishnah Rosh Hashana 1:21-30
תוי"ט ד"ה אלו הן וכו' וא"כ לכ"ע גזלן וכו' ע"ש מלת לכ"ע אין לו מובן קצת ויותר טוב לגרוס וא"כ גזלן וכו':
Sefaria · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Rosh Hashana 1:5