Sheviis 2:9 — Withholding Water from Onions and Beans
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 2 › Mishnah 9זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ב׳ ‹ משנה ט׳
Withholding Water from Onions and Beans
הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים וּפוֹל הַמִּצְרִי
Mishnah שביעית ב׳:ט׳ · Sheviis 2:9
הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים, וּפוֹל הַמִּצְרִי, שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִים בַּשְּׁבִיעִית,
וְאִם לָאו, אֲסוּרִים בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה.
וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ:
Seedless onions and the Egyptian bean, from which he withheld water for thirty days before Rosh Hashana,
are tithed by the previous year, and are permitted in Sheviis,
and if not, they are forbidden in Sheviis, and are tithed by the coming year.
And those of a rain-fed field from which water was withheld [for] two rain-periods, the words of Rabbi Meir.
But the Chachamim say: three:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
Withholding Water from Onions and Beans▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| How do we treat shallots and black-eyed peas whose water was withheld for thirty days before Rosh Hashana of the Shemittah year? | Mutar on Sheviis | מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר — its maaser year is the outgoing one, and that drives the Sheviis rule |
| And if they were watered up to Rosh Hashana? | Assur on Sheviis | מִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה — (the same driver, forward) |
| How many watering cycles must a rain-fed field forgo? | Rabbi Meir: Two | — |
| Chachamim: Three | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (10)▾
הבצלים הסריסים. שאין עושים זרע כשאר בצלים: ופול המצרי. שזרעו לירק, דאי זרעו לזרע הא תנן לעיל דאזלינן ביה בתר השרשה אפלו לא מנע מהן מים: שמנע מהן מים שלשים יום. יצאו מתורת ירקות הגדלות על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמסתפקת במי גשמים, הלכך מתעשרין לשעבר: ושל בעל. שדה שהיא בעמק ומלחלחת ואין צריך להשקותה, ומכל מקום לירק צריכה השקאה, משום הכי קתני שמנע מהם מים שתי עונות, זמן השקאתה שרגילין להשקותה קרי עונה. והלכה כחכמים:
הבצלים והסריסים – which do not make seed like other onions. ופול המצרי – that was sown for herbs, for if it were seed, that which is taught in the Mishnah above (i.e., Mishnah 8), that we follow it after taking root, even if we didn’t prevent water from them. שמנע מהם מים שלשים יום – they have departed from the law regarding vegetables that are grown on all water, and have been made like a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation, that suffices with rain water, therefore, we tithe it as according to the previous year. ושל בעל – a field which is in the valley and it is moist and there is no need to water it. But nevertheless, for vegetation, it requires watering, because of that which is taught that he deprived water from them for two seasons/periods of watering , the time of watering that is customary to water it is called an עונה/period, season, and the Halakha is according to the Sages.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 2:9
Introduction This mishnah teaches that for some types of species the year in which they are tithed depends on how much water they have recently received and how much water they typically are irrigated. Seedless onions and Egyptian beans from which he withheld water for thirty days prior to Rosh Hashanah are tithed with the preceding year, and are permitted in the seventh year. This first section refers to a situation where these species are growing in an artificially-irrigated field. If these types of species had not been watered for thirty days before Rosh Hashanah then they are not treated as vegetables and they are tithed not according to the time that they are harvested (as are vegetables) but according to the previous year. They are also permitted in the seventh year, because they count as sixth year produce. And if not, they are forbidden in the seventh, and are tithed according to the following year. But if they are watered, then they go according to when they are harvested if during the sixth year, they are sixth year produce and if during the seventh year, they are seventh year produce. And [seedless onions and Egyptian beans grown in a] rain-irrigated field from which two periods of rain have been withheld, the words of Rabbi Meir. But the sages say: three. Seedless onions and Egyptian beans grown in a rain-irrigated field subsist mostly on rainwater but they do need occasional watering. However, since they need less artificial irrigation, the period in which water has been withheld must be greater than for the same species grown in a field that is always artificially irrigated. Therefore, if he withholds water from them before Rosh Hashanah for two periods in which he would have watered them, then they are tithed with the previous year and if the next year is the sabbatical year, the laws of sabbatical produce do not apply. This is according to Rabbi Meir, according to whom not watering them for two periods causes them to no longer be in the category of vegetables. The sages disagree and say that the onions and beans lose the status of vegetables only after three periods of irrigation are withheld from them.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 2:9
עונות . על שם עונתה לא יגרע (שמות כא, י) כי המים מרביעה לארץ כאיש לאשה, וכמ"ש לעיל במ"ב:
Sefaria · Hon Ashir on Mishnah Sheviis 2:9
(יג) ושל בעל. לישנא דמיתותב, דכתיב (ישעיה סב) כי יבעל בחור בתולה, ומתרגמינן ארי כמא דמתיתב עולים עם בתולתא כן יתיתבון בגויכי בניכי. גמרא ריש מועד קטן:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 2:9
הבצלים הסריסים וכו'. פי' בערוך בצלים שנחתך ראשן כמו הסריס ולא יעשו זרע פי' אחר שמיעך זרען קודם שהוקשו כדי להתגדל ראשן ע"כ. ואיתה בר"ה פ"ק די"ד. ופי' שם רש"י ז"ל בצלים הסריסים שאין נעשים גדולים כשאר בצלים ע"כ ופי' עוד שם בלשון ראשון דמתני' מוקי לה התם בגמ' כר' יוסי הגלילי דהתם בברייתא אבל בלשון שני פי' דגמ' מוקי הא מתני' כר' עקיבא דס"ל דטעמא דירקות היינו משום שגדלין על כל מים ומפ' טעמא בתלמוד ירושלמי א"ר מנא מכיון שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר זמן חיובן למעשר לשעבר דהא לא נסתפקו מכל מים שהן מים שאובין זה שלשים יום כי אם מימי גשמים הלכך יצאו מתורת ירקות הגדלות על כל מים ונכנסו בתורת שדה הבעל דמסתפקא במי גשמים ומתעשרין לשעבר. דרכן של בצלים הסריסים למנוע מהם מים שאובין פרק אחד לפני לקיטתם כדי להקשות לפיכך חלקום חכמים משאר ירקות אבל שאר ירקות שאין דרכן בכך אפי' מנע מהם לא יצאו מדין ירק ובטלה דעתו. ע"כ. והתוס' פי' שם כלשון אחרון דרש"י ז"ל דכן נראה בירוש'. גם ה"ר שמשון ז"ל כתב דמן הירוש' הזה משמע קצת דמתני' ר' עקיבא היא ולא ר' יוסי הגלילי. אע"ג דלכאורה משמע דאתיא כר' יוסי דאיהו דריש התם בר"ה פ"ק בבריי' הכי באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדים שגדלים על מי שנה שעברה ומתעשרין לשעבר יצאו ירקות שגדלים על מי שנה הבאה ע"כ: ופול המצרי. לת"ק דפליג אדר"ש שזורי בין שזרעו לזרע בין שזרעו לירק ולר"ש שזורי דוקא שזרעו לירק דאי זרעו לזרע קטנית הוא ולא הלכו בו אלא אחר השרשה: פול המצרי. פאשולי בלע"ז. וכ"כ רש"י ז"ל במנחות דף ל' ובר"ה דף י"ג ב' ובירוש' דשבת דף ז' פול המצרי כשהוא רטוב קורין לו לוביא וכן נקראים בערבי עכ"ל הר"מ דלונזאנו ז"ל: בפי' ר"ע ז"ל. ופול המצרי שזרעו לירק דאי זרעו לזרע וכו'. כתב ה"ר יהוסף ז"ל קושיא זו אינה קושיא דלעיל אליבא דר"ש שזורי נאמר אבל חכמים חולקים עליו וכן נראה דאפי' בזרעו לזרע מיירי מדלא קאמר כאן ופול המצרי שזרעו לירק אך צ"ע ע"כ:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 2:9
הבצלים הסריסים – שאין עושים זרע. בתלמוד הירושלמי (לד ע"א): "מהו בצלין הסריסין? אילין בוצלייא כופרייא דלא עבדין זרע" (אלו הבצלים הכפריים שאינם עושים זרע). כלומר, בצלים מזן הגדל בקיץ שמגדלים אותם למאכל העלים הירוקים ואינם עושים זרע. רבינו חננאל (בפירושו לבבלי, ראש השנה יד ע"א) פירש: "סריסין כגון שמיעך זרעה קודם שהוקשו כדי להתגדל ראשיהן". פירוש זה הובא גם בערוך (ערך "בצל" כרך ב, עמ' קנד), ולפני כן הוא מציע פירוש נוסף: "פי' בצלים שנחתך זרעם ולא יעשו זרעונים כמו הסריס שאינו עושה זרע ירושלמי בצלים הסריסין אילין בצליא (קפראי) [קפדאי] דלא עבדין זרע" (התיקון של קאהוט). ופול מצרי – אשר נידון במשנה הקודמת. המשנה שנתה בסתם, ומסתבר כי אין היא מבדילה בין פול שזרעו לשם אכילת הזרע לבין פול שזרעו לשם אכילת הירק (כך במלאכת שלמה, אם כי מתוך היסוס מה). שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה – שלא השקה אותם, ו"מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה נעשו כבעל" (ירו', לד ע"א) ואינם גדלים כירקות שהולכים אחר לקיטתם, ומשום כך מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית – אף אם נלקטו אחר ראש השנה, כי הם נידונים כפרות של השנה השישית. ואם לאו אסורין בשביעית – כיוון שנידונים כירקות ומתעשרין לשנה הבאה – כפי חובת המעשר בשנה הבאה. הלכה זו חלה אם המעשה היה באחת משנות השמיטה, שהרי אם הם אסורים בשביעית מפני שנידונים כירקות שגדלו בשביעית אין בהם חיוב מעשרות. הלכה זו, שירקות נידונים לפי שנת לקיטתם בניגוד לפרות אחרים הנידונים לפי גידולם, נדרשת בתורתם של חכמי יבנה בספרי דברים (פיסקא קמ, עמ' 194): " 'באספך מגרנך ומיקבך' (דברים טז יג) – מה גרן ויקב מיוחדים שהם גדלים על מי שנה שעברה יצאו ירקות שאין גדלים על מי שנה שעברה, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר מה גורן ויקב מיוחדים שאין גדלים על כל מים מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שהם גדלים על כל מים לפיכך מתעשרים לשנה הבאה". התלמוד הבבלי מסביר שההבדל בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא אינו רק משמעות דורשין אלא גם להלכה; אחד מהם מקבל את משנתנו, והאחר חולק עליה (ראש השנה יד ע"א), ונחלקו המפרשים מי מבין החולקים מסכים למשנתנו ומי חולק עליה 53 ראו הפירושים השונים שבפירושו של רש"י לבבלי, ראש השנה יד ע"א. . ושלבעל – ואם גידולים אלו היו בשדה בעל, בשדה שמושקה במי גשמים, שמנע מהן שתי עונות – מנע מן הגידולים שנוהג להשקותם בידיים שתי עונות השקאה. כנוסח כתב יד קופמן כך גם ב- ג 9 , מ , פ , ץ , ת . אבל בנוסחאות רבות, ולפנינו בדפוסים: "שתי עונות מים". בין אם נגרוס "מים" ובין אם לא נגרוס "מים" – הכוונה להשקאה במים, שכן אנו שונים בתוספתא (פ"ב ה"ד): "פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום לפני ראש השנה... במי דברים אמורים בשל שקי, אבל בשל בעל, שמנע הימנו שתי מריעות", ואין מריעות אלא מריאות, מריות, מרביות (הב' נשמטה), מרביעות (הע' נשמטה שכן בני ארץ הגליל לא הגו אותיות גרוניות), כלומר עונות השקאה שמרביעים בהן את האדמה במים 54 ראו ליברמן בתוספתא, עמ' 70 , ובאריכות בפירושו, עמ' 500 . בדרך אחרת פירש פליקס, שביעית א, עמ' 159-158 . להרבעה-הרבצה ראו לעיל, מ"ד. הפירוש שהכוונה ללקיטות אינו מתאים לזרעים. . אם מנע מהם שתי השקאות לפני ראש השנה – מעמדם הוא כהלכה שבראש המשנה: "שמנע מהן מים שלשים יום", ואין הם כגידולי ירקות הגדלים בשביעית. דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שלוש – עונות, עונות של השקאה במים. המחלוקת בין רבי מאיר וחכמים, האם די בשתי עונות או שרק בשלוש עונות הותרו בשביעית, שנויה אף בתוספתא.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 2:9
ענין הבצלים. כשימצאם לחות אחר שיעקרו אותם מן הארץ יצמחו ויוציאו פרחים מבפנים ויש ממנו מין שאין דרכו כך והוא נקרא בצלים סריסים המשילו אותם לסריס שאינו מוליד ולא יזרעו המין הזה אלא במקום משקה ומפני זה אמר בהפכו ושל בעל: ופירוש שתי עונות שתי שעות ימנע מהם שתי השקיות מפני שישקו אותם לימים ידועים אבל מונעים מהם המים כשיהיו נגמרים וירצו לעקור אותם מן הארץ וענין שאמר לשעבר ולהבא ובשביעית מבואר היטב מן הדברים אשר הקדמנו (מ"ז) בענין האורז והדוחן והל' כחכמים:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 2:9
בצלים הסריסים. מפרש בירושלמי (הל' ו) בצליא כופראי דלא עבדון זרע וקורין אותן ציב"ש בלע"ז: פול המצרי. שזרעו לירק דאי זרעו לזרע התנן לעיל כיוצא בהן דבתר השרשה ואפילו לא מנע מהן מים נמי מתעשרין לשעבר וכיון דמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה נמצאו גדילין על מי שנה שעברה ואתיא כר' יוסי הגלילי דאמר בפ"ק דראש השנה (דף יג:) באספך מגרנך ומיקבך מהגורן ויקב מיוחדים שגדילים על מי שנה שעברה מתעשרין לשעבר יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה אבל ר"ע דריש מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים והן מי גשמים שרוב זרעים גדילין על ידן יצאו ירקות שגדילין על כל מים אף על השאובין הדולין ומשקין אותן תמיד כדכתיב (דברים י״א:י׳) והשקית ברגלך כגן הירק הני נמי גדילין על כל מים נינהו מתעשרין לשנה הבאה ובירושל' (ה"ו) משמע קצת איפכא דאתיא כר"ע ולא כר' יוסי הגלילי דאמר ר' מנא כיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר יצאו מתורת ירקות הגדילין על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמסתפקת בימי גשמים ומתעשרין לשעבר: ושל בעל. כמו בית הבעל דריש מועד קטן (ב.) שדה שהיא בעמק ומלוחלחת ואין צריך להשקותה ומכל מקום לירק צריכה השקאה משום הכי קתני שמנע מהן ב' עונות לרבי מאיר וג' עונות לרבנן זמן השקאתה שרגילין להשקותה קרי עונה:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 2:9
ושל בעל . בגמ' ריש מסכת מ"ק [אמרי' מאי משמע דהאי בעל] לישנא דמייתבותא דכתיב (ישעיהו ס״ב:ה׳) כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עלם עם בתולתא יתייתבון בגוויך בניך:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 2:9
הבצלים הסריסים שאלאטטען בל"א מין בצלים שאין עושין זרע. כשאר בצלים שכשירצה שיהיו לזרע. יניחם בארץ זמן הרבה. עד שיוציא קלחים אשר בראשן זרע. אבל אלו הבצלים הן מין פירות שהן עצמן הן הזרע כקטנית ופולין וכדומה. שזורע הפרי עצמו. והיא מתרבת מתחת לארץ או שמצמחת ירק ממעל לארץ שבו פירות הרבה: ופול המצרי שזרען לאכלן ירק ולא להמתין להן עד שיגדלו זרע וכלעיל מ"ח ולרכ"מ [פ"ד משמיטה הי"ז] בפול המצרי בעי תרתי שזרעו לזרע ושמנע מהם מים: שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה שלא השקה אותן ל' יום קודם ר"ה. וגם לא השקן אח"כ: מתעשרין לשעבר מדכתיב באספך מגרנך ומיקבך. מה גרן ויקב שמסתפק במי גשמים ומתעשר לשעבר אף כל מין כה"ג מתעשר לשעבר. יצאו ירקות שאין מסתפקים וצריך להשקותן. אבל הנך במנע מהן מי השקאה ל"י קודם ר"ה. הו"ל כמסתפק בגשמים ודינן כגורן ויקב: ואם לאו אסורים בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה דמדהשקן תוך ל"י. כשהגיע ר"ה עדיין לחלוחית ההשקאה קיימת. והו"ל כהשקן בשביעית. מיהו דוקא הנהו דדרכן למנוע מהן מים קודם לקיטתן. אבל בשאר ירקות אפילו מנע מהן מים בטלה דעתו ודינן כירקות למיזל בתר לקיטה: ושל בעל לישנא דמיתבותא ויישוב. ור"ל שדה לחה בטבעה. שנוחה לצמוח וא"צ להשקותה כ"כ הרבה השקאות: שמנע מהם מים שתי עונות ב' זמנים שרגיל להשקות'. והוא זמן ארוך יותר מל"י:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 2:57-63