Sheviis 3:10 — A Fence along the Public Domain
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 3 › Mishnah 10זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ג׳ ‹ משנה י׳
A Fence along the Public Domain
גָּדֵר בֵּינוֹ וּבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים
Mishnah שביעית ג׳:י׳ · Sheviis 3:10
הַבּוֹנֶה גָדֵר בֵּינוֹ וּבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים, מֻתָּר לְהַעֲמִיק עַד הַסֶּלַע.
מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר,
צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְתַקְּנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ לֹא יְתַקֵּנוּ.
מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר,
צוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִין.
וְכֵן הַחוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה:
One who builds a wall between himself and the public domain is permitted to dig down to the rock.
What shall he do with the earth?
He piles it in the public domain and improves it [the ground], the words of Rabbi Yehoshua.
Rabbi Akiva says: just as one may not damage the public domain, so too he may not improve it.
What shall he do with the earth?
He piles it in his own field in the manner of those who manure.
And likewise one who digs a pit, a ditch, or a cave:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
A Fence along the Public Domain▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| How deep may one dig the foundation of a fence between his field and the public domain? | Down to the bedrock (sela) | — |
| What does he do with the dug-out earth? | Rabbi Yehoshua: Piles it in the public domain and fixes the road with it | — |
| Rabbi Akiva: He may not fix the road — he piles it in his own field the way the fertilizer-heaps are made | כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — just as one may not damage the public domain, so one may not repair it | |
| And what of one digging a cistern, trench, or cave? | The same machlokes over the earth | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (9)▾
להעמיק עד הסלע. ולא חישינן דלמא ממלך וזרע ליה , שאין דרך בני אדם לזרע סמוך לרשות הרבים. אבל בינו לבין חברו חישינן דלמא ממלך וזרע ליה, ואסור: צוברו ברשות הרבים. ואחר כך נוטלו משם ומתקן את רשות הרבים כמו שהיה: כשם שאין מקלקלים רשות הרבים כך לא יתקן. כלומר לא מבעיא לצבר עפרו לרשות הרבים שהוא אסור אף על פי שיסירנו אחר כך, שהרי מקלקל הוא לשעה, אלא אפלו לתקן אסור, כגון אם היו אבנים או עפר מפזרים ברשות הרבים לא יצברם במקום אחד, אלא יסלקם לגמרי מרשות הרבים, והינו דקאמר כשם שאין מקלקלין רשות הרבים לצבר עפרו לרשות הרבים אף על פי שדעתו לסלקו מיד, כך לא יתקן לצבר אבנים או עפר המפזרים ברשות הרבים ולשום אותם בצדי רשות הרבים לפי שעה, אלא יסלקם מיד לגמרי מכל רשות הרבים ויוציאם לים או לנהר: מה יעשה בעפר. אליבא דרבי עקיבא: צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים. שלש אשפות לבית סאה: וכן החופר בור שיח ומערה. בשאר ימות השנה, פליגי בה רבי יהושע ורבי עקיבא. לרבי יהושע צוברו ברשות הרבים, ובלבד שיסלקנו אחר כך ויתקן רשות הרבים כמו שהיה, ולרבי עקיבא אף על פי שדעתו לתקן אסור, אלא צוברו ברשותו. והלכה כרבי עקיבא:
להעמיק עד הסלע – and we are not troubled that perhaps he changes his mind and sows it, for it is not the manner for people to sow close to the public domain. But between him and his friend, we are troubled tht perhaps he will change his mind and sow it and it is forbidden. צוברו ברה"ר (pile it up in the public domain) - and afterwards, he will take it from there and repair the public domain as it was. כשם שאין מקלקלים רה"ר כך לא יתקן - meaning to say, it is not necessary to pile up his dust in the public domain which is prohibited, even though he would remove it afterwards for he does damage by the hour, but even to repair is forbidden, as for example, if the stones or the dust were scattered in the public domain, he should not pile them up in one place, but rather remove them completely from the public domain, and that is what he said: just as we don’t do damage in the public domain, he should not pile up his dust , even though that it was his intention to remove it immediately, so also he should not repair to pile up stones or dust that is scattered in the public domain and bring them out to the sea or the river. מה יעשה בעפר – according to Rabbi Akiva. צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים- three dung heaps for a Bet Seah (fifty cubits by fifty cubits). וכן החופר בור שיח מערה – like the rest of the days of the yeaer, Rabbi Yehoshua and Rabbi Akiva disagree regarding this. According to Rabbi Yehoshua, we pile it up in th public domain, as long as he doesn’t remove it afterwards and improve/repair the public domain as it was, and for Rabbi Akiva, even though it is his intention to repair/improve, it is forbidden, other than to pile it up in his domain. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 3:10
Introduction Normally speaking one is not allowed to dig a hole on his property during the sabbatical year because that is considered working the land. Our mishnah deals with a few exceptions to this rule. One who makes a fence between his own property and the public domain, he is allowed to dig down to rock level. One is allowed to build a fence during the sabbatical year between his property and the public domain because people who see him will not suspect him of preparing his property for planting. He is allowed to dig all the way down to bedrock. What should he do with the soil? He piles it up in the public domain, and then restores it, the words of Rabbi Joshua. Were he to just heap the soil up in his own field it would look like he was tending to his field. Therefore, according to Rabbi Joshua he heaps it up in the public domain, and then afterwards he may use that soil to repair holes in the public domain. Rabbi Akiva says: just as no damage may be done to a public domain, so one may not repair it. Then what should he do with the soil? He heaps it up in his own field in the manner of those who bring out dung [for manure]. Rabbi Akiva points out that there is a problem with Rabbi Joshua’s solution as to what to do with the soil. One is not allowed to do any damage to the public domain, even if he will afterwards restore the damage he has done. Heaping his soil in the public domain is forbidden, even if he is only doing so on a temporary basis. Rather what he should do is heap it up in his own field using the same rules that we saw with regarding to the dung used for manure. He needs to make three dungheaps per bet seah. Similarly when one digs a cistern, a trench or a cave. The same debate between Rabbi Joshua and Rabbi Akiva exists also with regard to digging a cistern, a trench or a cave.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 3:10
(טז) הינו דלמא ממלך ואינו מעמיק עד הסלע וזרע ליה, דאלו על הסלע אין ראוי לזרע:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:10
צוברו ברה"ר. פי' ה"ר יהוסף ז"ל. אבל אינו צוברו ברשותו שלא יאמרו לזרוע עליו הוא טומנו שם ע"כ: כך לא יתקנו. כתב ה"ר יהוסף ז"ל על פי' ר"ע ז"ל. פי' זה אינו נראה כלל דבאיזה מקום נזכר זה אלא ה"פ כך לא יתקנו כי אי אפשר לתקן הוא העפר ברשות הרבים אם לא יקלקל תחלה ע"כ: צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. הכא נמי בעי בירוש' אי ממתין לכשיפסקו עובדי עבודה ולא אפשטא: וכן החופר בור ושיח ומערה. פי' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. דר"ל דגם החופר וכו' צובר העפר לתוך שדהו כדרך המזבלין ולא יפזר שמכשיר השדה לזריעה ע"כ:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 3:10
המשנה מסיימת את פרקנו בעריכת ההלכות על התקנת גדר בשביעית. הבונה גדר – בשביעית בינו לרשות הרבים מותר להעמיק עד הסלע – שכך מן הראוי לעשות כדי שהגדר תהיה בנויה על הסלע ותעמוד ביציבותה. ההלכה מתירה לחפור בשדה כדי לבנות גדר, ואין בחפירה או בבניית הגדר כשלעצמה משום התקנת השדה בשביעית. התלמוד הירושלמי (לד ע"ד) מוסיף: "רבי חייא בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים, הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית", שכן החופר בקרקע עד הסלע בינו לבין חברו נראה כמתקן שדהו בשביעית. ההלכה מבוססת על הבנה של המציאות. בשטח הפתוח, המכונה בספרות חכמים "בקעה", לא היו בדרך כלל גדרות. אמנם היו בודדים שהתקינו גדרות, אך זו לא הייתה הנורמה הכללית. על כן מי שכבר רצה בכך לא היה יכול לכפות על חברו להשתתף בהתקנת הגדר, והיה צריך לעשות זאת על אדמתו ועל חשבונו 39 ראו משנה, בבא בתרא פ"א מ"ב, וכפי שנפרשה בעזרת החונן לאדם דעת בבוא העת. . מכאן גם הביטוי "מצא גדר להתגדר בה", שכן בדרך כלל אין בבקעה גדרות 40 בבלי, עירובין ו ע"א; ק ע"א; חולין קי ע"ב אין לביטוי מקבילות ארץ ישראליות. ראו עוד בבלי, ברכות סב ע"א, שם ההלכה מבוססת על ההבדל בין שטח מחולק בגדרות ובקעה שאין בה גדרות, והיא שטח פתוח. . לעומת זאת הייתה גדר בין שדה היחיד והדרך הציבורית, ודרך רגילה הייתה תחומה בגדרות. עם זאת, ודאי שהיו "בקעות" המחולקות בגדרות, במיוחד באזורי ההרים שבהם היו עודפי אבן. מה יעשה בעפר – כיצד ינהג בעפר שמוציא מתוך החפירה? המשנה יוצאת מנקודת הנחה שאינו רשאי להניחו בשדה, שלא ייראה כמטייב את שדהו. צוברו ברשות הרבים – בשעת חפירתו הוא רשאי לצבור את העפר ברשות הרבים, אבל לא ברשות היחיד (כך מובא במלאכת שלמה בשם ר' יהוסף אשכנזי), ומתקינו דברי רבי יהושע – לאחר גמר החפירה הוא רשאי, לדעת רבי יהושע, לפזר את העפר ולהתקין את הדרך של רשות הרבים, למלא סדקים או מהמורות. אולם בניגוד לתפיסתו של רבי יהושע, רבי עקיבה אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקן – אין אדם רשאי לתקן את רשות הרבים או את דרך הרבים כדי להיפטר מן העפר שהוציא בחפירתו. מן התוספתא (פ"ג ה"ה ומקבילתה, בלשון מורחבת, בתוספתא בבא קמא פ"ב הי"ב) עולה כי זו מחלוקת עקרונית בין רבי יהושע ורבי עקיבא: האם אדם רשאי לעשות מעשה ברשות הרבים על דעת עצמו. לדעת רבי יהושע האדם רשאי לעשות מעשה שיש בו תועלת לרשות הרבים, ולדעת רבי עקיבא אין לאדם כל רשות לעשות מעשה ברשות הרבים. זה לשון התוספתא למשנתנו: "מסקלין דרך רשות הרבים דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר כשם שאין לו רשות לקלקל כך אין לו רשות לסקל". המחלוקת במשנתנו היא לגבי העפר של החפירה בשנה השביעית, אולם היא חלה אף לגבי שאר שנות השבוע, שהרי אין היא אלא תוצאה של מחלוקת עקרונית, האם אדם רשאי לתקן, לסקל או לפזר עפר ובכך לסתום גומות ברשות הרבים. מסתבר כי רבי עקיבא חושש שהרשות שתינתן לכל אדם לתקן דברים ברשות הרבים עלולה להביא לידי השתלטותם של בני אדם תקיפים על רשות הרבים או על דרך הרבים. דעתו של רבי עקיבא אינה רק פורמליסטית (האיסור החל על אדם לעשות מעשה בתחום שאינו שלו), אלא נובעת מהחשש שהאדם יצהיר על רצונו לתקן ויימצא מקלקל. החשש היה ממשי ומציאותי, וניתן להסיק זאת מהסיפור המלבב בתלמוד הבבלי: "מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד, אמר לו: ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך! לגלג עליו. לימים נצרך למכור שדהו, והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים, אמר: יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך" (בבא קמא נ ע"ב) 41 המעשה מצוי רק בתלמוד הבבלי, אבל כל הווי הדרכים המתואר בו משקף את ארץ ישראל ולא את המציאות בבבל. . מה יעשה בעפר – לדעת רבי עקיבא הסובר שאין לו רשות לפזר את העפר ברשות הרבים, וכמובן אין לו רשות להשאיר את העפר בצורת ערמה ברשות הרבים. כמו כן אין לו רשות לפזר את העפר בשדהו בשביעית, שהרי בכך הוא מטייב את שדהו בשביעית. מה יעשה, אפוא, בעפר? צוברו לתוך שדהו כדרך המזבלים – צובר את העפר בערמות בתוך שדהו, כפי שהורתה המשנה לעיל (משנה ב) לגבי הוצאת זבל לתוך שדהו שיש לצבור שלוש אשפתות (ערמות) לבית סאה, וכל אשפה מכילה עשר משפלות (סלים) של אשפה. וכן החופר בור ושיח ומערה – בשביעית צובר את העפר בשדהו כדרך המזבלים. אין הוא מפזרו בחצרו או בשדהו, ולא ברשות הרבים, כדעת רבי עקיבא, אלא צוברו, כפי ששנינו לגבי המזבל ולגבי החופר כדי לבנות לו גדר. חפירת בור, שיח ומערה מותרת בשביעית, כפי שלמדנו בספרא, ראש פרשת בהר: " 'ושבתה הארץ' (ויקרא כה ב) – יכול מלחפור בורות ושיחים ומערות ומלתקן את המקוואות? תלמוד לומר: 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור' " (ספרא, בהר פרשה א, ד, קה ע"ב). בור, שיח ומערה הם שלוש הצורות לאגירת מים, והם ערוכים לפי טיבם: הבור הוא הצורה השלמה ביותר; חפירת בור היא בעלת צורה הנדסית קבועה, לרוב מרובע, עם תקרה ופתח. לשיח אין כיסוי, והמערה היא חסרת צורה הנדסית מוגדרת וחסרת כיסוי ופתח. שלושת מאגרי המים האלו נזכרים בסדר זה במקומות רבים 42 משנה, עירובין פ"ב מ"ה; ירו', ביכורים פ"ב ה"ו, יט ע"ד; שם, בבא קמא פ"ה ה"ו, ד ע"ד ועוד. , ורגיל הוא לשון הרבים "בורות, שיחין ומערות" 43 משנה, תענית פ"ג מ"ה; בבא בתרא פ"ג מ"ח; תוס', שקלים פ"א ה"ב ועוד רבים. .
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 3:10
מתקנו. מיישר אותו ומתקנו רבי עקיבא אוסר ליישר ולתקן רשות הרבים ולא לקלקל שכשיישר אותו ויסיר האבנים יצטרך להשליכם אל מקו' אחר ונמצא מקלקל אלא אם יהיה לוקט מהם האבנים ויסיר המקולקל וישליך מה שהסיר ויטילהו בים או באשפתות וכן הוא מבואר בגמרא והלכה כרבי עקיבא:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 3:10
מיתר להעמיק עד הסלע. ולא חיישינן דילמא מימלך וזרע ליה אי נמי לא גזרינן אטו עודר בשדה ואמר בירושלמי (הל' ז) אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים דלא עביד איניש דזרע סמוך לרשות הרבים וליכא למיגזר טפי מידי אבל בינו לבין חברו אסור בשביעית אבל במועד אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור ותנן נמי בפ"ק דמו"ק (דף ו: ע"ש) ומקרין את הפרצה במועד ובשביעית בונה כדרכו ומפרש בגמרא כיצד מקרין צוברו לעפר ברשות הרבים ומתקנו לרשות הרבים וכן לענין סיקול נמי בשאר שני שבוע פליגי בתוספתא דגזר רבי עקיבא משום דכל מתקני דרכים מקלקלין תחלה ע"מ לתקן שמסירין העפר והטיט שנשקעין בהן העוברים או מביאים עפר ואבנים ברשות הרבים למלאות הגומות והפחתים או מאספין האבנים שנתקלין בהן בני אדם וחיישינן ליחיד הבא לתקן דלמא הדר ומימליך דתניא מסקלין דרך רשות הרבים דברי ר' יהושע רבי עקיבא אומר כדרך שאין לו רשות לקלקל כך לא יסקל ואם סיקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשין מפני דרך הישר ומפני דרך הרבים ומפני העפר: מה יעשה בעפר. אליבא דר' עקיבא צוברו לתוך שדהו כדרך המזבלים דתנן לעיל ג' אשפתות לבית סאה. ואמרינן בירושלמי (שם) רבי אבינא בעי עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו לצבור עפר בתוך שדהו כדרך המזבלין: וכן החופר בור שיח ומערה. פליגי בשאר ימות השנה דלרבי יהושע צוברו ברשות הרבים ובלבד שיתקננו ולרבי עקיבא אף על פי שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 3:10
מותר להעמיק עד הסלע . כתב הר"ב ולא חיישינן דלמא מימלך וזרע ליה וכו'. וכ"כ הר"ש. וצריך לפרש דלמא מימלך ואינו מעמיק עד הסלע וזרע ליה דאילו על הסלע אין ראוי לזרוע ומיהו לישנא דמתני' משמע דרבותא דשריותא הוא להעמיק כל כך עד הסלע. והר"ש כתב עוד פי' אחר דלא גזרי' אטו עודר בשדה. ומלשון הרמב"ם בחבורו ספ"ב נראה פי' אחר שזה לשונו ומותר להעמיק עד הסלע ומוציא את העפר וצוברו בתוך שדהו וכו'. נראה דהא קמ"ל דאע"פ שמוציא עפר הרבה רשאי לצוברו וכו': [*מה יעשה בעפר צוברו ברה"ר כו' . עיין בפרק ג דב"ב משנה ח]:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:10
מותר להעמיק לחפור: עד הסלע ולא חיישינן שימלך לזרעה. דלאו אורחא לזרוע סמוך לר"ה. משא"כ בינו לחבירו אסור: מה יעשה בעפר דאם מפנהו מיד לשדה מחזי כמכשירו לזריעה. או כמזבלה: צוברו ברשות הרבים ומתקנו לרה"ר. ר"ל מרה"ר מותר לפנותו לשדהו. דרה"ר מוכיח דרק לבלי יוזקו בנ"א מוציאו לשדהו: רבי עקיבא אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקנו ר"ל כ"כ לא יקלקל ע"מ לתקן: ולרב"א מלת מתקנו ר"ל מניח העפר ברה"ר במקום שיש גומא ברה"ר. דבזה יהיה תקון לרה"ר שיהיה המקום שוה. וע"ז פליג רע"ק. דאין מתקנין ברה"ר. דאיכא דניח"ל בהגומא: מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין ג' אשפתות לב"ס: ומערה בשאר שנים לא יפנהו לרה"ר ע"מ לפנות אח"כ:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 3:62-68