Sheviis 3:8 — Building Terraces at the Ravines
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 3 › Mishnah 8זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ג׳ ‹ משנה ח׳
Building Terraces at the Ravines
מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת
Mishnah שביעית ג׳:ח׳ · Sheviis 3:8
אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית.
אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
וְלֹא יִסְמֹךְ בְּעָפָר,
אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא חַיִץ.
כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ, הֲרֵי זוֹ תִּנָּטֵל:
One may not build terraces at the mouths of ravines on erev Sheviis once the rains have stopped, because he is preparing them for Sheviis.
But he may build in Sheviis [itself] once the rains have stopped, because he is preparing them for the year after Sheviis.
And he may not pack [it] with earth,
but he may make a barrier.
Any stone that he can reach out his hand and take, that one may be taken:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
Building Terraces at the Ravines▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| May terraces be built at the ravines on erev Sheviis, once the rains stop? | No | מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית — he is readying them for Sheviis |
| And may he build on Sheviis itself, once the rains stop? | Yes | מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — he is readying them for after Sheviis |
| May he bank the terrace with earth? | No — but he makes a chayitz, the bare stone wall alone | — |
| Which stones may he take while building? | Any within arm's reach | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (9)▾
אין בונין מדרגות. מעלות על פי הגאיות, שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו בעמק באותן הגמות, דנראה כמתקנן להשקות בהן שדותיו בשביעית: לא יסמך בעפר. אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים באבנים, לא יתן עפר וטיט בין האבנים, משום דמחזי טפי שהוא מתכון להשקות מהן שדותיו: אבל עושה הוא חיץ. אבנים סדורות זו על זו כעין גדר בלא עפר וטיט: כל אבן. שבשדהו אפלו קטנה, אם כשהוא בונה הגדר או הבנין יכול לפשט ידו ולטלה ולבנות בה: הרי זו תנטל. שהגדר מוכחת עליו דלבנות גדרו הוא נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:
אין בונין מדרגות – steps leading to ravines (for carrying up the water for irrigation), that they not slip in their descent to take the water that had gathered in the valley in those holes/indentations, because it appears like one is improving/repairing them [= the ravines/holes] to water through them his fields in the Seventh Year. לא יסמוך בעפר – if he comes to dam up the place where the waters go out on the rocks, he should not put dust or plaster between the stones because it looks like more like he intends to water from them his fields. אבל עושה הוא חייץ (he may make a loose embankment/ a pile of loose and uneven material) – stones arranged this one on top of tha tone, similar to a fence without dust and/or plaster. כל אבן – [every stone] that is in his field, even a small one, if when he builds the fence or a building, he can stretch out his hand and take it and to build it. הרי זו תנטל – that the fence proves for him that he takes it to build his fence but not to improve/repair his field for sowing.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 3:8
Introduction Today’s mishnah deals with building steps leading down into a ravine. According to Albeck this mishnah refers to terrace farming. The steps are the terraces that are built into the sides of the mountain in order to better utilize this land for farming. They may not build steps leading to ravines in the sixth year after the rains have stopped, for this would be improving the fields for the seventh year. But he may build in the seventh year itself, after the rains have stopped, for this would be a improving the fields for the eighth year. Normally speaking, they would build the steps/terraces into the ravine after the rains had stopped (around Pesah time). The rains would have damaged the terraces and hence after the rains stopped it would be time to repair the terraces. If he builds such terraces in the sixth year for the seventh year then it looks like he is improving the field in order to plant it in the seventh year. However, he can build terraces in the seventh year after the rains have stopped because everyone will see that this is preparing the field for the eighth year, which is permitted. He may not block them [the steps] with earth, but he may make an embankment. When rebuilding the terraces during the seventh year he may not block them with earth because then it looks like he is preparing the earth to plant for the seventh year. But he may make an embankment, which Albeck interprets as a stone wall that does not have any earth on top of the stones. When he rebuilds the terrace in such a way it will be clear that he is not planning on sewing for the seventh year. Any stone which he can stick out his hand and pick up, may be removed. While building the embankment or the terrace he can’t just pick up any stone he wishes because that looks like he is clearing his field in order to prepare it for sewing. He can only pick up a stone that is close enough to him that he can just stick out his hand and pick it up.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 3:8
(יג) יסמך. נסח אחר יסבך, אם בא להיות סובך מקום יציאת המים, מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב). הר"ש: (יד) חיץ. מלשון והוא בנה חיץ (יחזקאל יג):
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:8
אין בונין מדרגות וכו'. י"מ בונה גדר סביב המים שלא יקחנו אדם כדי להשקות שדהו: ולא יסמוך. ה"ר שמשון ז"ל גריס לא יסבוך בבי"ת פי' לסתום האויר שבין אבן לאבן מלשון נאחז בסבך. והראב"ד ז"ל הביא שתי הנוסחאות בהשגות. וכ' הר"ש שירילי"ו ז"ל. ולא יסבוך בעפר. מדברי הרמב"ם ז"ל נראה שפירושה לא ימלא הגאי עפר מפני שמתקן את הארץ. והראב"ד ז"ל פי' דעל המדרגה שעל שפת הגאי מיירי דכשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר מפני שמכשירה לזריעה אלא עושה אותה חיץ אבן על אבן ע"כ. וכתוב שם בכסף משנה ונראה שהוא ז"ל מפרש דרישא אסיפא סמיך וה"ק כשבונים מדרגות על פי הגאיות לא יסמוך בעפר כלומר לא יחזור עפר לגאיות ההם כדי שישוו פניהם ומ"מ יש לתמוה למה לא חלק רבינו בין ערב שביעית משפסקו גשמים. לשביעית משפסקו גשמים כמו שחלקו במשנה וצ"ע ע"כ. ירוש' מהו חיץ חייץ לי' כמה דתימר והוא בונה חיץ: וכל אבן שהוא יכול וכו'. פי' הרמב"ם ז"ל אבל מה שאי אפשר לו לקחתם עד שירד בגאי אינו מותר לו לקחתם מפני שכשנראה אותו יורד או משלשל עצמו לקחת אותה נאמר שהוא לתקן את שדהו נתכוון. והראב"ד ז"ל פי' ע"פ הירו' דמשום גזל נגעו בה וז"ל כל אבן שכשעומד ברה"ר יכול לפשוט את עצמו וליטול מתוך שדה חבירו תנטל ואין כאן משום גזל ובונה בה אבל מתוך שדה חבירו פי' מאמצעה לא מפני שהוא רוצה בקיומן דמנכש ויהיב עשבא עליהם עכ"ל ז"ל: בפי' ר"ע ז"ל. לא יסמוך בעפר אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה קשה דהא לא נזכר כלל למעלה מענין סכירת מקום יציאת המים והי' לו לומר הבונה סכירת מים לא יסבוך בעפר והיאך שייך לומר סתם לא יסבוך בעפר ויותר הי' נראה לפרש דקאי אדלעיל דקאמר אין בונין מדרגות ערב שביעית וכו' אבל בונין בשביעית ועלה קאמר לא יסבוך בעפר שהבונה אותן המדרגות לא יסבכם בעפר ועלה קאמר עוד כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה כשהוא בונה המדרגות וכן נראה מדברי קצת מן המפרשים ע"כ:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 3:8
אין בונים מדרגות אפעלפי הגאיות ערב שביעית משפסקו לגשמים – בחלק ההררי של ארץ ישראל יש לבנות ולתחזק את המדרגות בהרים המשופעים כלפי הגיאיות, כלומר כלפי הנחלים והעמקים. הוא שאמר הכתוב ביחזקאל (לח כ): "ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות". בלשון זמננו אלו הן הטרסות בהרים. הפסוק מספר יחזקאל הוא עדות ספרותית לכך שהתקינו מדרגות כבר בתקופת המקרא, ומשנתנו היא עדות לבנייתן בתקופת המשנה. יש להניח שמדרגות נבנו בכל התקופות ההיסטוריות. בחפירות באתרים שונים התברר שיש מדרגות שנבנו בתקופת המקרא, אך רוב המדרגות הותקנו בתקופה הרומית והביזנטית. הגיאיות הן הנחלים שעל מדרונותיהם בונים את המדרגות 35 הראשונים, בעקבות הר"ש, פירשו שגיאיות הם מקוואות מים, והמדרגות נועדו לסכור את המים או לשמור עליהם, והרא"ש פירש שאלו מדרגות לרדת בהן אל המים. פירושנו מבוסס על המציאות החקלאית בארץ ישראל. . בניית מדרגות היא תופעה חקלאית המאפיינת את ארץ ישראל. בארצות ההרריות שבמזרח התיכון מצויים קטעי הרים שבהם נבנו מדרגות, אך כמות המדרגות קטנה בהרבה מזו שבארץ, וקטעי המדרגות מנותקים ומפוזרים. בארץ זו הייתה פעולה שיטתית ומאורגנת של בני היישוב, והיא הקיפה את כל הנחלה החקלאית ההררית, הרמה, המדרון והנחל עצמו. מהמשך דברי המשנה נראה כי הכוונה היא בעיקר לתיקון מדרגות האבן (הטרסות) שנפגמו בעונת הגשמים. התיקון לאחר שפסקו הגשמים הוא בשביל הגשמים והגידולים של השנה הבאה, וכלשון המשנה: מפני שהוא מתקינן לשביעית – פירושנו הוא לפי השגתו של הראב"ד לפסקיו של הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (פ"ב הי"א). הראב"ד מדגיש שהאיסור הוא על עבודת האבן, שכן הקמת קיר המדרגה נועדה לאפשר הצטברות אדמה בשנה השביעית, ואילו הרמב"ם פירש את המשנה בעבודת אדמה (מילוי חיץ באדמה). אכן בהקמת הטרסה הבונה מסתפק בבניית הקיר והאדמה נגרפת מעצמה, ואין הוא נדרש למלא את האדמה בעצמו. בתוספתא פ"ג ה"ד מובא: "רבי נחמיה אומר בונין מדריגות על פי גאיות בערב שביעית"; כך הנוסח בכ"י ערפורט ובדפוס ראשון, וכן מעתיק רבי שלמה סיריליאו בפירושו. בירושלמי (לד ע"ד) לפי נוסח רב שלמה סיריליאו: "רבי יהודה אוסר ורבי נחמיה מתיר" (לפנינו: "אוסרין"). לפנינו חוזרת התופעה שבהמשך ימי התנאים, בימי דור אושא, מקילים בהלכות שביעית. המדרגות בהרים והנטיעות בהן נזכרות בספרות התנאים לגבי תחומים שונים: נתינת פאה (תוס', פאה פ"א ה"ט); כלאיים (משנה, כלאים פ"ו מ"ב ותוס', שם פ"ו ה"ז-ה"ט) והבעלות על ירק שעולה בין מדרגה למדרגה (משנה, בבא מציעא פ"ו מ"ו). [אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן] למוצאי שביעית – הקטע בסוגריים מופיע בכ"י קופמן בשולי הדף. כנראה זו טעות מעתיק מחמת הדומות: "משפסקו גשמים". להלכה אדם רשאי לתקן או אף לבנות מדרגה חדשה משפסקו הגשמים בשביעית, כי התיקון של המדרגה אין בו כל תועלת לפרות של השנה השביעית. הן מביאות תועלת רק לפרות בשנה שלאחריה. אם לא יתקן את אשר פגמו הגשמים בשנה השביעית יגבר ההרס של המדרגה שלא תוקנה בשנה השביעית. ולא יסמוך בעפר – את המדרגות שהוא מתקן בשביעית. "יסמוך" היא הגרסה הרווחת, אך ב- מ , ץ , ס (נוסח הר"ש סיריליאו), ולפי עדותו של בעל מלאכת שלמה ופרשנים נוספים 36 כגון הראב"ד שהבאנו לעיל, הלכות שמיטה ויובל פ"ב הי"א. : "יסבוך". חכם אחד פירש יפה גרסה זו שפועל זה קשור עם "סבך" של צמחים וקוצים שנהגו להוסיף לעפר כדי למלא את החורים בין האבנים הלא מסותתות ולחזק את קיר המדרגה 37 ראו פליקס, שביעית א, עמ' 207 . . אבל עושהו חייץ – בונה או מתקן את המדרגה להיות חיץ בלי למלא בעפר או בסבך של צמחים, קוצים ועפר בין האבנים. משפט זה הוא מעין סיכום והדגשת המעשים המותרים שמנתה המשנה. מותר לבנות ולתקן את האבנים, אך לא למלא בעפר. כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה הרי זו תינטל – לבניית הגדר ולתיקונה אינו רשאי להביא אבנים מרחוק או משדהו אלא מן האבנים שנידרדרו או נהרסו בעונת הגשמים. כלומר אבן שיכול לפשוט את ידו וליטלה כשהוא עומד ליד המדרגה ובונה.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 3:8
מדרגות. ידוע וגאיות ידוע וכשיבנה מדרגה על הגאיות ההם ויישר אותם לתקנן לא יסמוך בעפר ר"ל לא יחזיר העפר לגאיות ההם כדי שישוה פניהם: וחייץ הוא מחיצה ר"ל להבדיל אותו הגיא מכל השדה והאבנים שיהיו קרובים ע"פ הגאיות כדי שיוכל להושיט ידו ולקחתם מותר לו לקחתם ומה שלא אפשר לקחתם עד שירד בגיא אינו מותר לו לקחת' מפני שכשנרא' אותו יורד או ישלשל עצמו לקחת אותם אמר שהוא לתקן שדהו נתכוין:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 3:8
אין בונין מעלות ע"פ הגאיות. שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו דנראה כמתקן להשקות בהן שדותיו בשביעית. גאיות מקום גבוה: ולא יסבוך בעפר. אם בא להיות סובך מקום יציאת המים באבנים לא יתן עפר וטיט בין האבנים משום דמיחזי טפי שמתכוין להשקות מהן שדותיו. יסבוך מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כ״ב:י״ג): אבל עושה הוא חייץ. אבנים סדורות זו על זו כגון גדר בלא עפר וטיט ובירושל' (הל' ו) אמרי' כדכתיב והוא בונה חיץ (יחזקאל י״ג:י׳): כל אבן. שבשדהו אפילו קטנה אם הוא יכול לפשוט ידו וליטלה ולבנות בה גדר של אבנים כגון שסמוכין לגדר הרי זו תנטל שהגדר מוכח עליו דלבנות גדר נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 3:8
לא יסמוך בעפר . נ"א יסבוך. וכתב הר"ש אם בא להיות סובך מקום יציאת המים וכו' מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כ״ב:י״ג): חייץ . ירושלמי כדכתיב (יחזקאל יז) והוא בונה חיץ:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:8
אין בונין מדרגות טרעפפע: על פי הגאיות עמק ששואבים משם מים להשקות השדות: ולא יסמוך בעפר כשבונה המדרגות או סוכר מקום יציאת המים. לא יתן עפר וטיט בין האבנים אפילו בשביעית. דנראה טפי כצריך להשקות מיד: אבל עושה הוא חייץ סותם באבנים בלא עפר: כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה בשעה שבונה החייץ: הרי זו תנטל אפי' קטן דגדרו מוכיח דלאו מפנן לזריעה. וגם משדה חבירו נוטלן ואין כאן משום גזל:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 3:51-56