Sheviis 3:9 — Carrying Stones on the Shoulder
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 3 › Mishnah 9זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ג׳ ‹ משנה ט׳
Carrying Stones on the Shoulder
אַבְנֵי כָתֵף
Mishnah שביעית ג׳:ט׳ · Sheviis 3:9
אַבְנֵי כָתֵף, בָּאוֹת מִכָּל מָקוֹם.
וְהַקַּבְּלָן, מֵבִיא מִכָּל מָקוֹם.
וְאֵלּוּ הֵם אַבְנֵי כָתֵף,
כָּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּטֵל בְּאַחַת יָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַבְנֵי כָתֵף כִּשְׁמָן, כָּל שֶׁהֵן נִטָּלוֹת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עַל הַכָּתֵף:
Shoulder-stones may be brought from anywhere.
And a contractor may bring from anywhere.
And these are shoulder-stones:
any that cannot be taken with one hand, the words of Rabbi Meir.
Rabbi Yose says: shoulder-stones are as their name [implies], any that are carried two or three [at a time] on the shoulder:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
Carrying Stones on the Shoulder▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| From where may shoulder stones (avnei kosef) come? | From anywhere | — |
| And what of the contractor (kablan)? | He brings from anywhere | — |
| Which stones count as shoulder stones? | Rabbi Meir: Any that cannot be lifted with one hand | — |
| Rabbi Yossi: As their name — carried two or three at a time on the shoulder | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (10)▾
באות מכל מקום. אפלו מתוך שלו, דמידע ידיע דלבנין קבעי להו ולא לתקן את השדה: והקבלן. שקבל שדה באריסות מביא מכל מקום, ואפלו מאותה שדה שהוא אריס בה, אפלו אבנים קטנות, שאין [שדה זו חשובה כשלו. ויש מפרשים והקבלן שדרכו לבנות בנינים בקבולת, שאין] כונתו אלא לקבץ אבנים, מביא [מכל מקום ואפלו משדה] שלו: רבי יוסי אומר כו'. והלכה כרבי יוסי:
באות מכל מקום – even within his own [field] for he surely knows that it was established for building and not to improve/repair the field. והקבלן (and the contractor) – who received the field as a tenant (who tills the wowner’s ground for a certain share in the produce). מביא מכל מקום – and even from the same field that he is a tenant in it, even small stones, for [this field] is not [considered as his own, and there are those who explain that the contractor that is his manner to build buildings through his contract-labor as it is not] his intention other than to gather/collect stones he brings [nevertheless and even from] his own [field]. ר' יוסי אומר כו' – and the Halakha is according to Rabbi Yossi.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 3:9
Shoulder-stones may be removed from any place. And the contractor may bring them from anywhere. Which are shoulder-stones? Any one that cannot be picked up with one hand, the words of Rabbi Meir. But Rabbi Yose says: the name is to be taken literally; those that are carried on a man’s shoulder, either two or three at a time. This mishnah continues to deal with the topic of which stones may be removed from a field without it looking like he is clearing his field for planting. Section one: Since it will be clear when he removes the shoulder-stones that he is going to use them in building and that he is not removing them in order to clear his field, it is always permitted to remove such stones. Section two: A building contractor is allowed to bring stones that are even smaller than shoulder-stones because it is obvious that he is taking them for building and not in order to clear a field. Others interpret a “contractor” to mean one who has contracted the field, meaning that is he is sharecropping it for someone else. Since this is not his field, it is more permissible for him to take stones out of it and he may take stones that are even smaller than shoulder-stones. Section three: Of course, we now have to define what shoulder-stones are. According to Rabbi Meir a shoulder-stone is just another way of saying a stone that is too large for a person to pick up with one hand. Rabbi Yose on the other hand does not understand the term “shoulder-stone” to signify the size of the stone. Rather this term refers to the way that they are carried, two or three on one’s shoulder at the same time.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 3:9
(טו) ואפלו פחותות מאבני כתף ואפלו אבנים גדולות. הר"מ והר"ש:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:9
אבני כתף באות מ"מ. פי' ה"ר יהוסף ז"ל דכיון שבורר ומחפש ואינו לוקח אלא האבנים הגדולות לבד מינכר מה שא"כ בגדר או במחיצות שנוטל גדולות וקטנות ע"כ: והקובלן. פי' הר"ש וגם הר"ש שירילי"ו ז"ל דהיינו שקבל לעשות בניינים בקבלנות. מביא מכל מקום אפי' פחותות מאבני כתף שאין כוונתו אלא לקבץ אבנים ואפי' משדותיו שרי ואין חוששין שהוא מתכוון לתקן שדהו דמידע ידעי דלבנין קבעי דאי משדות אחרים אפי' אינו קובלן כדתנן לעיל דמתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול ע"כ. ומתוך זה תבין להגיה הטעות שנפל בדפוס בסוף פי' ר"ע ז"ל שצ"ל ואפי' מביא משדה שלו אע"פ שבעיקר פי' קבלן פי' כפי' הראשון שהוא אריס סמך לו ז"ל על פי' שני דלה"ר שמשון ז"ל שאכתוב בסמוך בס"ד ועל הרמב"ם ז"ל שכתב ג"כ שקבלן הוא ששוכר את הארץ לעבוד אותה דינו כדין מביא מתוך של חבירו שהוא מביא מכל מקום ואיזה שיעור שיזדמן לו מן האבנים יביא ע"כ. ושם בחבורו כתב אפי' אבנים גדולות ע"כ. ומ"מ לשון ר"ע ז"ל מבולבל. והילך כל לשונו של ה"ר שמשון ז"ל. באות מ"מ. אפי' מתוך שלו דמידע ידעי דלבנין בעי להו ולא לתקן את השדה. והקבלן. מלשון מקבלי קבולת שדרכו לעשות בניינים בקבולת. מביא מ"מ. ואפי' פחותות מאבני כתף דאין כוונתו אלא לקבץ אבנים ואפי' מביא משדות שלו שרי. דאי משדות אחרים אפי' אינו קבלן שרי כדתנן לעיל דמתוך של חבירו מה שהוא רוצה נוטל. וי"מ קבלן שקבל שדה באריסות דלא חשיב האי שדה כשלו ונוטל ממנו אפי' קטנות אע"פ שהוא אריס בה ע"כ. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל על פי' ר"ע ז"ל. פי' זה אינו נראה כלל דלא מצינו אריס שיקרא קבלן ותו דהיאך שייך לומר בו מביא מ"מ הו"ל למיתני מביא משדהו דבשאר שדות אין הפרש בינו לבין אחר על כן נראה דקבלן ר"ל שקבל עליו לבנות בנין שמביא מכל מקום כלומר ואפי' מתוך שדהו כן נראה מדברי ר"ש ז"ל ע"כ: באחת יד. אלא בשתי ידים ור' יוסי מיקל טפי:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 3:9
משנתנו דנה בלקיטת אבנים מן השדה לצורך בנייה ואינה קשורה לעבודה בשדה או לבניית המדרגה בשדה, ולפי תוכנה שייכת למשניות ה-ז. אבני כתף באות מכל מקום – אבנים שנושאים אותן על הכתף. סדר העבודה של הבנייה ערוך בברייתא במסכת בבא מציעא (קיח ע"ב) מן החצב ועד הבנאי והאדריכל. בסדרה זו נזכר הכתף המביא את האבן מן החמר לבנאי. הכתף הוא אפוא המוליך את האבן כדי לשבצה בבנייה. הוא רשאי לקחת אבנים מכל מקום, שהרי אין הוא מתכוון לסקל ולהכשיר את השדה אלא לאסוף אבנים לבנייה. הירושלמי למשנתנו (לד ע"ד) מוסיף: "באות מכל מקום, אפילו מתוך שלו". הלשון "מכל מקום" היא בניגוד לאמור במשנה הקודמת, בטיפול במדרגה בשדה, שאין לקחת אבנים אלא ממקום "שהוא יכול לפשוט את ידו". סיבתה של הלכה זו תבורר להלן. והמקבלן מביאן מכל מקום – המקבל עליו לבנות בית או כל עבודת בנייה, ובלשון הר"ש משנץ: "מלשון מקבלי קיבולת שדרכו לעשות בנינים". הר"ש הציע פירוש נוסף: "שקיבל שדה באריסות דלא חשיב האי שדה משלו ונוטל ממנו אפילו קטנות אף על פי שהוא אריס בה". מעין פירוש זה פירש הרמב"ם בפירושו ובהלכותיו (הלכות שמיטה ויובל פ"ב הי"ב). הראב"ד בהשגותיו לדברי הרמב"ם פירש שהקבלן במשנתנו הוא קבלן שקיבל לעשות את החיץ. אולם אין כל הכרח לפרש את משנתנו בתור המשך של המשנה הקודמת ולהניח שהקבלן קיבל לבנות את החיץ, וקשה להניח כי המשנה מתכוונת לקבלן שקיבל באריסות. רבי יהוסף כבר התריס כנגד הצעת פירוש זה, ודבריו מובאים במלאכת שלמה: "פירוש זה אינו נראה כלל דלא מצינו אריס שיקרא קבלן ותו דהיאך שייך לומר מביא מכל מקום? הוה לי למיתני מביא משדהו דבשאר שדות אין הפרש בינו לבין אחר. על כן נראה דקבלן רוצה לומר שקבל עליו לבנות בנין, שמביא מכל מקום, כלומר ואפילו מתוך שדהו. שהוא כן נראה מדברי ר"ש ז"ל", כפירושו הראשון של הר"ש. הירושלמי (שם) מוסיף: "אפילו פחות מאבני כתף". ואלו הן אבני כתף – משפט זה הוא נדבך שני ומפרש את המשנה, כעין תוספתא 38 ראו ויס, משניות. . כל שאינה – כל אבן שאינה יכולה להינטל באחת יד – בידו האחת וזקוק לקחתה בשתי ידיו, דברי רבי מאיר רבי יוסה אומר אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שתים שלוש על הכתף – שניתן להביא שתיים או שלוש אבנים על כתף אחת. אבני כתף הן אפוא אבנים כבדות, יותר מהרגיל. ברור לכול שנטילת אבנים כאלו אינה לשם הכשרת הקרקע אלא לשם בנייה. מכאן נלמד שאבנים רגילות הן קטנות יותר, וכפי שאמרנו לעיל.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 3:9
כבר נאמר באשר הקדמנו בד"א מתוך שלו אבל מתוך של חברו מה שהוא רוצה יטול והוא אמר עתה שקבלן והוא שוכר הארץ לעבוד אותה דינה כדין מביא מתוך של חברו שהוא מביא מכל מקום ואי זה שיעור שיזדמן לו מהאבנים והלכה כר' יוסי:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 3:9
באות מ"מ. אפילו מתוך שלו דמידע ידעי דלבנין בעי להו ולא לתקן השדה: והקבלן. מלשון מקבלי קיבולת שדרכו לעשות בנינים בקיבולת מביא מ"מ ואפילו פחותות מאבני כתף דאין כוונתו אלא לקבץ אבנים ואפי' מביא משדות שלו שרי דאי משדות אחרים אפי' אינו קבלן שרי כדתניא לעיל דמתוך של חברו מה שהוא רוצה נוטל ויש מפרשים קבלן שקיבל שדה באריסות דלא חשיב האי שדה כשלו ונוטל ממנו אפילו קטנות אף על פי שהוא אריס בה:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 3:9
והקבלן . במה שכ' הר"ב וי"מ וכו' מביא מ"מ. כתב הר"ש ואפי' פחותות מאבני כתף ואפי' וכו'. והרמב"ם בחבורו כתב ואפי' אבנים גדולות. וכבר הביא עליו הראב"ד ל' הירושלמי אפי' פחות מאבני כתף והכ"מ לא הזכיר השגה זו:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 3:9
אבני כתף כבדות. דמוכח דלבניין מצטרכי: באות מכל מקום אפילו משדה שלו: והקבלן המפורסם לקבל לבנות בניינים. וי"א שקבל שדה באריסות וצריך לאבנים לבנין: מביא מכל מקום ואפילו קטנות. דלא הו"ל כשדה שלו. כל שהן נטלות שתים שלש על הכתף והא דאמרן לעיל משנה ו' דצריך שיהיה כל א' משא ב' בנ"א. היינו דאז רשאי ללקט גם הקטנות כדמוכח דלבנין בעי להו:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 3:57-61
ט תוי"ט ד"ה והקבלן וכו' והרמב"ם בביאורו כתב ואפילו אבנים גדולות וכו' ע"ש. גם ברמב"ם שלפני פ"ב מהל' שמיטה דין י"ב איתא כך אבל תמוה מאי ואפילו גדולות דקאמר אדרבה גדולות מסתברא להיתר טפי מקטנות כמבואר בכל הענין. אשר ע"כ נראה דצ"ל ואפילו אבנים קטנות: עוד שם בתיו"ט והכ"מ לא הזכיר השגה זו. אינו ר"ל השגה ממש שהרי ודאי דגם ברמב"ם צ"ל קטנות וכדאמרינן. רק בזה התעורר התוי"ט שלא כתב בכ"מ דבריו אלא בשם הר"ש וה"ל להזכיר מ"ש הראב"ד בשם הירושלמי:
Sefaria · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Sheviis 3:9