Sheviis 4:8 — When You May Eat Sheviis Grapes
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 4 › Mishnah 8זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ד׳ ‹ משנה ח׳
When You May Eat Sheviis Grapes
בֹּסֶר שֶׁל שְׁבִיעִית
Mishnah שביעית ד׳:ח׳ · Sheviis 4:8
הַבֹּסֶר, מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם, אוֹכֵל בּוֹ פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה.
הִבְאִישׁ, כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
וְכֵן כַּיּוֹצֵא בוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת:
Unripe grapes - once they produce liquid, one may eat his bread with them in the field.
Once they ripen [darken], he may bring [them] into his house.
And likewise the like of it in the other years of the cycle, one is liable for tithes:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
When You May Eat Sheviis Grapes▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| From when may unripe grapes be eaten in the field on Sheviis? | Once liquid forms inside — casually, with bread | — |
| And gathered home? | Once they turn translucent | — |
| And in the other years, from when the maasros? | From translucence | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (11)▾
משהביא מים. שסוחטו ויוצא ממנו משקה: משהבאישו. משיקראו באשה , והינו כשיתחילו להתבשל ונתבשלו עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקלפה:
משהביא מים – when he presses the fruit/wrings them out, and the liquid comes out from them. משהבאישו – when they are called in the early stage of ripening, and that is when they begin to ripen and they have ripened until the shells of the grapes that are inside appear from the outside from within the shell.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 4:8
Unripe grapes: as soon as they contain juice he may eat them with bread in the field. When they have begun to ripen, he may take them home. And similarly in the other years of the sabbatical cycle [when they have reached this latter stage] they are subject to tithes. This mishnah continues to deal with when in its development may one eat fruit growing during the sabbatical year. Basically this mishnah is the same as yesterday’s and therefore does not need any further explanation.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 4:8
(י) ולישנא דקרא (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באשים משמע דבאשים ענבים, רעים הם, וכפרוש רש"י שם, לפיכך כתב הר"מ והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחית כשיניחה, כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל זה מהטעם הנזכר. אבל עקר שם באשה הונח על ענבים רעים כנזכר. תוספות יום טוב:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 4:8
הבוסר משהביא מים. מפרש בירוש' שכן דרך נשים מעוברות ששיניהם קהות אוכלות אותו: הבאיש. פי' הרמב"ם ז"ל והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוהו ע"כ ומצאתי כתוב דנקראו בלע"ז אובא"ש ונהפכו האותיות בלשון: וכן כיוצא בו ובשאר שני שבוע חייבין במעשרות. כתב ה"ר יהוסף ז"ל גירסת חייבין לפום ריהטא נראה דטעות הוא דבשלמא לעיל בפגין דהוו לשון רבים שייך שפיר לומר חייבין אבל בוסר שהוא לשון יחיד אין שייך לומר בו אלא חייב אכן נראה לתרץ לשון חייבין דקאי על הבוסר ועל כיוצא בו וכן עיקר עכ"ל ז"ל:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 4:8
המשנה הקודמת קבעה כלל המבוסס על דוגמה של תאנים. משנתנו מפרטת דוגמאות נוספות, וברור שלא יצאה מיד אותו עורך כמו המשנה הקודמת. אילו הייתה זו אותה עריכה היה הסיכום "וכן כיוצא בהן" צריך להופיע בסוף הרשימה שבמשנתנו. מעבר לכך, לאחר הניסוח ו"כן כיוצא בהן" אין מקום לפירוט נוסף של דוגמאות. עם זאת, משנתנו מבטאת אותה תפיסה הלכתית כמו המשנה הקודמת, והיא בנויה עליה מבחינה סגנונית. הבוסר משהביא מים – הבוסר הוא הענבים שאינם בשלים, וזו המקבילה לפגים בתאנה, אוכל פיתו בשדה – דרך ארעי, כמו פגים. גם במשנת עוקצין שני המינים מוגדרים כסוגי מאכל (המטמאים ונטמאים כאוכל): "הפגין והבוסר רבי עקיבא מטמא טומאת אוכלין, רבי יוחנן בן נורי אומר: משיבואו לעונות המעשרות" (עוקצין פ"ג מ"ו). אם כן בוסר, כמו פגים, טרם הגיע לעונת מעשרות. משנתנו מהלכת על פי הכלל שאוכלים בשביעית רק מה שהגיע לעונת מעשרות, אך כוונתה שמה שהגיע לכך אוכלים דרך קבע, ואילו דרך עראי מותר לאכול מעט קודם. ייתכן שרבי עקיבא במשנת עוקצין חולק על משנתנו; לדעתנו פגים ובוסר הם אוכל עוד בטרם באו לעונת מעשרות, ואולי גם רבי עקיבא התיר לאכול מהם דרך קבע בשביעית, אך הדבר לא נאמר במפורש. ייתכן גם שרבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי אינם חולקים, אלא כל אחד מנסח את ההלכה בדרך אחרת (בבחינת "קרובין דבריהן להיות שוין"). רבי עקיבא קובע מתי הם אוכל, ורבי יוחנן מסתמך על הגדרת עונת המעשרות שהיא אותה הגדרה, וכל אחד ניסח בנפרד את דבריו. הירושלמי שואל על הבוסר מדוע מותר לאכול ממנו ומשיב שכן "דרך קיהות אוכלות אותו" (לה ע"ג). "קיהות" הן כנראה זקנות שאיבדו את חוש הטעם 46 כן גם בתוס', תרומות פ"י ה"ב, שהקיאות אוכלות את מעי האתרוג. ליברמן מביא את דברי פליניוס המספר שנשים הרות אוכלות גרעיני אתרוג, וראו דברי פליקס, שביעית, עמ' 281 , הערה 280 . . כך גם מי ש"בא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו" (ירו', יומא פ"ח ה"א, מד ע"ד). מעניינת היא דרשתו של רבי יוסי איש כפר הבבלי: "הלומד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו" (משנה, אבות פ"ד מ"כ ומקבילות). אם כן הענבים הצעירים, שכל האוכל מהם אוכלם טרם זמנם, נקראים "ענבים קהות", על שם ה"קהות" האוכלות מהן. כן מופיעים הביטויים "שיניים קהות", במובן של שיניים עייפות וחלשות 47 ספרא, בחוקותי פ"ה ה"ד, קד ע"א; אבות דרבי נתן, נו"ב פ"א, עמ' 6; בראשית רבה, צז יב, עמ' 1220 ועוד. . הבאיש כונס לתוך ביתו – ברור מההקשר שהבאשת ענבים דומה להבחלת התאנים. הבאשה נזכרת תכופות, ובדרך כלל הכוונה למצב שהפרי (ענבים או פרי אחר) נרקב. נראה שכאן הכוונה לשלב אחר שניתן לשחזרו רק מתוך ההקשר. מקור הביטוי אינו ברור. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייב במעשרות – כלל זה שנינו גם לעיל.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 4:8
בוסר הוא ידוע והוא הענב שלא נתבשל: הבאיש. הוא שהיו הגרעינים שבתוך הגרגרים נראין מבחוץ לרוב צחות הגרגיר כשיכנסו תוכו מים והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחוה:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 4:8
משהביא מים. שסוחטו ומוציא ממנו משקה אוכל בו פתו בשדה דאין זה איבוד כדאמר בירושל' (שם) א"ר בון שכן דרך הקיהות אוכלות אותן: הבאיש. בפ"ק דמעשרות (שם) גבי ענבים משהבאישו מפרש בירושל' (שם) ר' זעירא בשם ר' יסא משיקראו באושה והיינו כשמתחילין להתבשל:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 4:8
[אות כג] הבוסר וכו'. מדנקט לשון משהביא מים מזה דקדק רבינו משולם בתוספות ע"ז (דף כ"ט ע"ב) דמשקה שבבוסר לא נקרא יין רק מים ומותר במגע עובד כוכבים עי"ש:
Sefaria · Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Sheviis 4:8
הבאיש . פי' הר"ב משיקראו באשה והיינו וכו'. ולישנא דקרא ישעיה ה ויקו לעשות ענבים ויעש באושים משמע דבאושים ענבים רעים הם וכן פרש"י שם. ולפיכך כתב הרמב"ם והביא על זה הענין שם באשה מפני שהוא קרוב להתעפש ולהשחת כשיניחהו ע"כ. כלומר דענבים טובים יקראו בשם באשה כשהגיעו לכלל הזה מהטעם שאמר. אבל עיקר שם באשה הונח על ענבי' רעים ככתוב בישעיה וכדתנן בפרק קמא דמעשרו' הענבים והאבשים משהבאישו. כמ"ש שם הרמב"ם והר"ב ואבשים ובאושים כמו כבש כשב ודומיהם:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 4:8
אוכל בהם פתו בשדה אבל להכניס לביתו לא. דדוקא מעט שרי דלהפסד מועט לא חששו [כביצה ל"ו א]. אבל כשיאכל הרבה מהן בביתו לא. דהרי כשיניחן עוד מעט באילן יהיו גדולים ומוטעמין טפי נמצא יש כאן הפסד גדול. ונ"ל דבשדה דנקט אורחא דמלתא קאמר דכל שהוא מועט אינה מטריח בו לכנסן לביתו: ענבים רכים שגדלו כבר כפול לבן: משהביא מים שסוחטן ויוצא משקה: הבאיש שהתחילו להתבשל. וסימנו כשנראה החרצנים מתוך הקליפה: וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייב במעשרות כשהבאיש:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 4:38-44
הר"ב ד"ה משהבאישו וכו' ע"ש. בפנינו במשנה לית' מלה זו ואולי בגרסת הר"ב הי' כך. אכן מדשתיק התוי"ט מזה והעתיק הבאיש פי' הר"ב וכו'. משמע דטעות נפל בדפוס ולפני התוי"ט היו כתובין דברי הר"ב ביושר:
Sefaria · Yesh Seder LaMishnah on Mishnah Sheviis 4:8