Sheviis 5:2 — Burying Luf for Storage
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 5 › Mishnah 2זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ה׳ ‹ משנה ב׳
Burying Luf for Storage
הַטּוֹמֵן אֶת הַלּוּף בַּשְּׁבִיעִית
Mishnah שביעית ה׳:ב׳ · Sheviis 5:2
הַטּוֹמֵן אֶת הַלּוּף בַּשְּׁבִיעִית,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִפְחֹת מִסָּאתַיִם, עַד גֹּבַהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְטֶפַח עָפָר עַל גַּבָּיו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא יִפְחֹת מֵאַרְבַּעַת קַבִּים, עַד גֹּבַהּ טֶפַח, וְטֶפַח עָפָר עַל גַּבָּיו.
וְטוֹמְנוֹ בִמְקוֹם דְּרִיסַת אָדָם:
One who stores arum [in the ground] during Sheviis -
Rabbi Meir says: no less than two se'ah, up to a height of three tefachim, with a tefach of earth over it.
But the Chachamim say: no less than four kav, up to a height of a tefach, with a tefach of earth over it.
And he stores it in a place where people tread:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Structure
The Mishnah's Structure▾
Summary Chartwhat does this mean?
Burying Luf for Storage▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| How does one bury luf for storage during Sheviis? | Rabbi Meir: At least two se'ah, piled three tefachim high, with a tefach of earth on top | — |
| Chachamim: At least four kav, a tefach high, with a tefach of earth on top | — | |
| And where must he bury it? | In a place where people tread | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (8)▾
הטומן את הלוף. מין ממיני הבצלים שרגילים לטמנן בארץ: לא יפחת מסאתים. משום דמיחזי כזורע, עד שיטמן מהם סאתים בחפירה אחת על גבה שלשה טפחים, שלא יהיו מפזרים אלא יהיה גבה הכרי והצבור שלשה טפחים, וטפח עפר על גבי הכרי: וטומנו במקום דריסת האדם. כדי שלא יצמח. והלכה כחכמים:
הטומן את הלוף (he who stores LOF/ a plant with edible leaves and root, and bearing beans – classified with onions and garlic) – a kind from the species of onions that are customarily stored in the ground. לא יפחתו מסאתים – because it appears like sowing, until he stores from them two Seah in one digging at the height of three handbreadths, so that they will not be scattered, but rather it will be the height of a pile and gathered three handbreadths and a handbreadth of dirt on top of the pile. וטומנו במקום דריסת האדם – in order that it would not grow. And the Halakha is according to the Sages.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 5:2
Introduction This mishnah and the next three mishnayot all deal with the “luf,” a type of onion. The practice was to store the luf underground in order to preserve it. The problem on Sheviit is that this might look like planting, which is forbidden on sheviit. One who buries luf (a type of in the soil during the sabbatical year: Rabbi Meir says: it must be not less than two seahs in quantity, three handbreadths in height, and covered with earth one handbreadth deep. According to Rabbi Meir, he needs to bury at least two seahs worth of luf-onions (=12 kab). The heap of luf that he is going to bury must be at least three handbreadths high and he must cover it with at least one handbreadth deep of soil. If he fulfills these three conditions, then he can bury the luf without it looking like he is planting it, because no one would plant in such a manner. The sages say: it must be not less than four kabs in quantity, one handbreadth high, and covered with earth one handbreadth deep. The sages rule more leniently than does Rabbi Meir. The quantity of luf that must be buried can be lower and the heap need not be as large. However, they agree that it must be covered with earth at least one handbreadth deep. And he should bury it in a place where people walk. In order to prevent the luf from sprouting and growing they should plant it in a place where people walk. This would also seem to serve well in distinguishing between storing and planting one does not plant in a place where people will trample the plants.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 5:2
עד גובה ג' טפחים. מלמעלה למטה הוא דמשערינן לי' דרך משל אם הגובה שמנה טפחים וגם ז' וגם ו' וגם ה' וגם ד' עד גובה שלשה ולא שלשה דשלשה אסור ולרבנן כי הוי יותר מטפח שרי עד טפח ולא טפח. ורבנן פליגי עליה בשיעורא ובגובה הכרי ומודו ליה בגובה עפר. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה על גובה ג' טפחים וכו' על גובה טפח. בלמ"ד. ובירושלמי פליגי ר' יונה אמר לוף דקתני מתני' לאו דוקא דה"ה בצלים שכן דרך לטומנם ג"כ כדתנן בפ' ששי דפאה ור' יוסי אמר מסתברא בבצלים אפי' פחות מכאן מותר שהן חלקים ואינם צומחין כ"כ ומש"ה לא בעי כולי האי:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 5:2
ארבע המשניות הבאות עוסקות בלוף. אין בכך ראיה לחשיבותו הכלכלית או לחשיבותו החקלאית, אלא ביטוי לבעיות הלכתיות מיוחדות הנובעות משיטות הטיפול בלוף. את הלוף הטמינו משנה לשנה, כדרך לשמירת הפרי שנקטף ולאגירתו, וכך נוצרו שאלות הלכתיות הייחודיות ללוף ולכל פרי אחר שנאגר משנה לשנה, כפי שנראה להלן. הלוף הוא צמח ה-Arum Palaestinum. הטומן את הלוף בשביעית – הלוף הוא ירק שיש לו שורש בצלצלי, כמו הבצל והשום. הוא משמש בתור ירק לתבלין בדייסה או במרק. את היבול השנתי נהגו לטמון במטמונה, שהיא בור בקרקע, שיטה שאנו מכירים עד היום בתרבויות חקלאיות מסורתיות (ראו פירושנו לפאה פ"ו מ"י). ההטמנה בקרקע נראית כזריעה; זאת ועוד, אכן במטמונה כזאת עלול לקרות שאחד הצמחים ינביט עלים, שלא ברצון הבעלים. על כן המשנה נדרשת לברר את תנאי ההטמנה. החשש כאן הוא כפול: הראשון שבעל הבית יתכוון לזרוע את הלוף, והשני שהצופה מהצד יחשוב כי כך הדבר (מעין מראית עין). בהמשך יועלו שאלות הלכתיות נוספות. ר בי מאיר אומר לא יפחתו מסאתים על גובה שלשה טפחים וטפח עפר על גביו – שלושה תנאים הם: כמות מינימלית של סאתיים (20 ליטר) 8 סאה היא 13-10 ליטר, וראו הנספח למסכת פסחים. , גובה ערמה של שלושה טפחים וכיסוי של עפר, וחכמים אומרים לא יפחתו מארבעת קבים – ארבעה קבים הם שני שליש סאה, שליש מהכמות שדרש רבי מאיר, על גובה טפח – שליש הגובה שדרש רבי מאיר, וטפח עפר על גביו – כמו רבי מאיר. רבי מאיר אף מוסיף שדרך ארץ היא "טומנו בעציץ כדי שלא יצמח" (תוס', פ"ד ה"ב). עציץ הוא כלי חרס, וכך במנותק מהקרקע אין חשש של זריעה. יש להניח שנוהג זה בא לאפשר הטמנה של כמויות לוף קטנות יותר מהנדרש במשנה. וטומנו מקום דריסת אדם – כדי שיהיה ברור שההטמנה אינה מעשה של זריעה. חכמים הם המקילים, ואם הם דורשים זאת קל וחומר רבי מאיר. ההגבלות נראות מופרזות; די באחד התנאים כדי שיהיה ברור שאין זה מעשה זריעה, בין לחקלאי עצמו ובין לצופים מהצד. מבחינת פירוש המשנה ניתן לפרש שלכל אחד מהחולקים די באחד התנאים. התלמוד הירושלמי (לה ע"ד) שואל האם הדין של הלוף חל גם על בצלים. רבי יונה אמר שבצלים כלוף, ורבי יוסה אמר שבבצלים די בכמות קטנה יותר. דיון קצר זה מאיר פן מעניין בעריכת המשנה. המשנה עוסקת בלוף במקרה, ובאותה מידה הייתה עשויה לעסוק בבצלים. כל זאת משום שהדין בשני הירקות שונה במידת מה אחד מהשני, ועל רקע העובדה שבצלים אינם נופלים בחשיבותם מלוף. אבל מה שהגיע לידינו הוא עיסוק, מקרי למדי, בחלק מהשאלות.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 5:2
לוף. ממיני הבצלים וכן אמרו לוף הוא הבצלים ואומר אם רוצה לטמון אותם בארץ כמו שיטמין החטה והשעורים וזולתם אינו מותר לו להטמין שיעור מועט מפני שדומה לזרע וכאילו הוא זורעו ואינו נראה שהוא טומנו אבל מותר לו לטומנו כשיעשה חפירה בארץ שיעורה מכיל סאתים והם י"ב קבים ויהיה גבוה ג' טפחים וטפח עפר על הבצלים זה דברי ר' מאיר וחכמים מתירים להטמין ארבעה קבים והוא שיהיה בגובה המקום טפח בלבד: ומה שאמר שיטמין במקום דריסת רגלי האדם כדי שלא יצמחו ואין הלכה כר' מאיר:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 5:2
הטומן את הלוף. רגילים היו להטמין בארץ כדתנן בפאה בסוף פ"ו (משנה י) כל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים ולא התירו הכתוב לטמון בשביעית דבר מועט משום דמיחזי כזורע עד שיטמין סאתים ולא יפזרם דצריך שיעלה גובה הכרי ג' טפחים וגובה העפר שעל גביו טפח במקום דריסת האדם כדי שלא יצמחו: ירושלמי (הל' ב)עד כדון לוף בצלים א"ר יונה הוא לוף הוא בצלים אמר ר' יוסי מסתברא בבצלים ובפחות מיכן מותר דאינון שפיין:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 5:2
הלוף: פי' הר"ב מין ממיני הבצלים . עיין עוד פי' אחר בר"פ יח דשבת:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 5:2
הטומן את הלוף מין בצלים שאחר שנגמרו ונתלשו רגילין לטמנן בקרקע כדי לקיימן לזמן מרובה: עד גובה ג' טפחים שיהיה סאתים לוף צבורים וגובה הכרי ג"ט. דאל"כ מחזי כזורע בשביעית: וטומנו במקום דריסת אדם שלא יצמח:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 5:5-7