Sheviis 5:8 — Selling a Plowing Cow during Shemittah
MishnayosZeraim › Sheviis › Perek 5 › Mishnah 8זְרָעִים ‹ שביעית ‹ פרק ה׳ ‹ משנה ח׳
Selling a Plowing Cow during Shemittah
מְכִירַת פָּרָה חוֹרֶשֶׁת
Mishnah שביעית ה׳:ח׳ · Sheviis 5:8
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִמְכֹּר לוֹ פָרָה חוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁחֲטָהּ.
מוֹכֵר לוֹ פֵּרוֹת אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַזֶּרַע,
וּמַשְׁאִיל לוֹ סְאָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ גֹּרֶן,
וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ פּוֹעֲלִים.
וְכֻלָּן, בְּפֵרוּשׁ, אֲסוּרִין:
Beis Shammai say: one may not sell him a plowing cow in Sheviis.
and Beis Hillel permit [it], because he is able to slaughter it.
One may sell him produce even at planting time,
and lend him his se'ah-measure, even though he knows he has a threshing floor,
and change for him coins, even though he knows he has workers.
But all of these, [if done] explicitly [to aid the transgression], are forbidden:
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Structure
The Mishnah's Structure▾
Summary Chartwhat does this mean?
Selling a Plowing Cow during Shemittah▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| May one sell a plowing cow in Sheviis to someone suspect on Sheviis? | Beis Shammai: No | — |
| Beis Hillel: Yes | מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁחֲטָהּ — because he is able to slaughter it | |
| What else may one do for him despite the suspicion? | Sell him produce — even at planting time lend him his se'ah-measure — even knowing he has a threshing floor change coins for him — even knowing he has workers | — |
| And if he says explicitly that it is for forbidden work? | All assur | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (10)▾
שהוא יכול לשחטה. ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן . ובית שמאי סברי דאין דרך כלל לשחט פרה העומדת לחרישה: אפלו בשעת הזרע. ולא אמרינן ודאי לזריעה הוא לוקח, דתלינן לאכילה הוא רוצה: שיש לו גרן. ולא חישינן שמא מודד להכניס לאוצר, דאיכא למתלי דלטחינה הוא מודד: ופורט לו מעות. מחליף לו מעות בפרוטות: אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. ונמצא מסיע ידי עוברי עברה, דאמרינן שמא לשאר צרכיו הוא צריך: וכלם. אם פרש שלדבר אסור רוצה אותם, אסור:
שהוא יכול לשחטה – and in whatever that we are able to leave in suspense, we do so. But the School of Shammai holds that it is not the practice at all to slaughter a cow that is about to engage in plowing. אפילו בשעת הזרע – and we don’t say that definitely he purchases it for sowing for he wants that we assign it for eating. שיש לו גורן – and we are not concerned lest he measures it to bring into the store house, for one can designate it for grinding it that he measures it. ופורט לו מעות – he exchanges money with pennies. אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים – and it is found that he is assisting in transgressing [working the fields on the Sabbatical Year] , that we say lest for the rest of his needs he requires it. וכולם – if they explained that for a forbidden matter he wants them, it is forbidden.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Sheviis 5:8
Introduction This mishnah continues to deal with selling things to a person who is suspected of not observing the laws of sheviit, for fear that he may use them inappropriately on sheviit. Bet Shammai says: one must not sell him a plowing cow in the seventh year. But Bet Hillel permits, since he may slaughter it. Bet Shammai seems to disagree with the rule that we learned in mishnah six above, that if something can be used for both a prohibited and a permitted purpose, one can sell that thing to a person suspected of transgressing the laws of sheviit. A cow that is generally used for plowing is the example that the Mishnah uses. According to Bet Shammai, one cannot sell such a cow to a person suspected of transgressing sheviit. Bet Hillel, on the other hand, holds that this is permitted because it is possible that the person bought the cow in order to slaughter it. Bet Hillel gives the person the benefit of the doubt, whereas Bet Shammai does not. One may sell him produce even at sowing time. One may sell produce to a person suspected of transgressing sheviit even at the season when a person sows seed. We do not suspect that he is buying the produce in order to use its seed rather we assume that he is buying it in order to eat it. And one may lend him a seah measure, even though he knows that he has a threshing-floor. It is permitted to lend this person a utensil which measures a seah and we don’t suspect that he will use it to measure wheat in order to sell it. Rather we assume that he might need to measure it in order to know how much he needs to grind. One may exchange coins for him, even though he knows that he has workers. If this person asks to make change, one may exchange coins with him even if he suspects that the person may use the coins to pay workers to do work prohibited on the sabbatical year. Again, we give the person the benefit of the doubt and assume that he may need the coins for some permitted purpose. But all these things, if he expresses [that they will be used for unlawful purposes], then they are forbidden. If the person borrowing or buying these things expresses that he is intending to use them for a prohibited purpose, then it is clear that one may not sell or loan to him, or do any of the activities mentioned in the above mishnayot. We obviously cannot give him the benefit of the doubt if he says that he is going to use them for a prohibited activity.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Sheviis 5:8
(יב) ולא דמי לכלים דלעיל שאין אדם מוכר, דהתם ליכא למיתלי. הר"ש: (יג) פרות. ובהא מודו בית שמאי דאין דומה לפרה דאין דרך לשחט כמו שכתב הר"ב:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 5:8
ומוכר לו פירות ואפי' בשעת וכו'. כך צ"ל:
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sheviis 5:8
בית שמי אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית – מהמשנה משתמע עד כמה משק המכירות של פרות היה מצומצם. מי שקונה פרה חורשת מתכוון לחרוש עמה מידית. האפשרות שמא הפרה נקנית כדי לחרוש בה בעוד שנה אינה נלקחת בחשבון. בית הלל מתירין מפני שהוא יכול לשוחטה – בית הלל מוכנים להתחשב באפשרות שהפרה נקנית לשחיטה, ואם כן היא נועדה לאיסור והיתר 35 ראו דיוננו לעיל, פ"ב מ"א. בית שמאי פסקניים, ובית הלל בוחנים נסיבות ומצבי ביניים. . משק הבשר בארץ היה מצומצם, ובשר נאכל לעתים רחוקות בלבד. זה הרושם העולה מספרות חז"ל. כך, למשל, בן סורר ומורה נדון למוות על זללנותו, ולדעת המשנה על אכילה של טרתימר בשר (180 גרם) 36 משנה, סנהדרין פ"ח מ"ב. הירושלמי (שם, כו ע"א) מסביר שטרתימר הוא חצי ליטרא (הליטרא הרומית הייתה 360-300 גרם), והבבלי מגדיר את התרטימר כחצי מנה (סנהדרין ע ע"א). גודל המנה שונה מחברה לחברה, אך הוא לא יותר מ- 700 גרם. הבבלי מעיד שאינו מכיר את המידה, והוא לומד שהיא חצי מנה מתוך היסק דיאלקטי. . על מיעוט אכילת בשר אנו שומעים מעדויות רבות נוספות 37 כגון משנה, חולין פ"ה מ"ד ועוד, וראו ספראי, הכלכלה, עמ' 170-169 . . על כן הסיכוי שפרת חריש נקנתה לשם שחיטה היא תאורטית בלבד. בממצא הארכאולוגי אנו מוצאים עצמות בקר, אלא שכמות העצמות אינה מאפשרת לשחזר את משקלו של הבשר בסל המזון. יש בידינו לקדם את הבירור, אלא שעדיין טרם נאסף הממצא הרלוונטי. בידינו לבדוק באיזה גיל היו הפרות שנשחטו. אם משק בעלי החיים נועד להפקת חלב ולחריש – הפרות תישחטנה מבוגרות, ואם הפרות נועדו להספקת בשר – הן תישחטנה צעירות. בשלב זה מתקבל הרושם שמרבית העצמות שנמצאו בחפירות באות מפרות מבוגרות, אם כי הממצא אינו רב ואינו מובהק. מכל מקום, אין טעם לשחוט פרת חריש. הרוצה לאכול בשר ייטיב לעשות אם ישחט פרה צעירה; לזו יש כמות מספקת של בשר, והוא רך. בעיקר לא כדאי מבחינה כלכלית לאפשר לפרה לרעות יותר משנה ורק אחר כך לשחוט אותה; העלייה בכמות הבשר אינה שווה את עלות האבסת הפרה. על כן האפשרות שפרת חריש נקנית כדי לשחטה במחיר של פרת חריש הוא תאורטי. בית הלל מוכנים אפוא לקחת בחשבון אפשרות זו. מחלוקת זו בין בית שמאי ובית הלל היא עקרונית, כפי שנראה להלן בסיום פירושנו למשנה ט. מוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע – סביר להניח שהפרות נועדו לזריעה, לכן אסור למכרם. אבל קיימת אפשרות שהם נועדו לאכילה, ולכן הדבר מותר. סביר להניח שזו דעת בית הלל בלבד. אם כן במשנה מובאת מחלוקת, ואחר כך המשנה ממשיכה בשיטת בית הלל. הפרות הללו הם פרות שישית שצמחו בשביעית, לכן הם מותרים, שכן אין לסחור בפרות שביעית. ומשאיל[ו] לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן – הסאה היא כלי המדידה. בעל הבית יודע שיש לשכנו גורן, כלומר שקצר את שדהו באיסור, דש וזרה את היבול. סביר שהסאה נועדה לשימוש באותו גורן, אך אולי נועדה למדידה של משהו אחר. פורט לו מעות אפעל פי – "אף על פי" בכתיב הרגיל וברוב עדי הנוסח הכתובים לפי מסורת בבל. שהו יודע שיש לו פועלים – יש להניח שפריטת המעות נועדה לתשלום לפועלים, והמשנה מניחה שהפועלים הללו עובדים בעבודות האסורות. עם זאת מותר לסייע לבעל הבית בגלל האפשרות, התאורטית במקצת, שהמעות נועדו למטרה אחרת, או שמא הפועלים עובדים בעבודה מותרת. בספרותנו שני מונחים: "פועל" ו"אומן". לפי שימושיהם של שני המונחים הרי שהאומן הוא בעל מלאכה כנגר או חייט, והפועל הוא תמיד פועל חקלאי. בדרך כלל ביצע בעל השדה את כל עבודותיו בעצמו, או לכל היותר בסיועם של בני משפחתו. עם זאת הפועלים היו תופעה רווחת באחוזות הגדולות, וגם בשדותיו של החקלאי הזעיר. רוב הפעמים שעבודה שכירה נזכרת בהן הן בלשון רבים, "פועלים" ולא "פועל". הפועלים הנזכרים במקורותינו קשורים, בדרך כלל, לעבודות עונתיות כגון קציר, ניכוש, מסיק וכיוצא באלו. משנתנו מדגימה היטב את שתי התופעות הללו. הפועלים הנזכרים במשנה הם בוודאי בתחום החקלאי. יתר על כן, הנחת המשנה היא שהם עבדו בעבודות אסורות בשביעית משום שסתם פועלים עובדים בעבודות עונתיות, ואלו כולן אסורות בשביעית. יש להניח שגם הלכה זאת היא כבית הלל. אמנם ניתן להידחק ולומר שגם בית שמאי יודו במקרה כזה, כמו גם במקרה הקודם. שערי פירושים לא ננעלו, וניתן לראות במקרים אלו יוצאים מן הכלל. ברם במקרה זה נראה כי אין סיבה להידחקות זו. דרכה של משנה היא להביא את המחלוקת ואחר כך להמשיך לפי השיטה שהעורך סבר אותה להלכה. וכולם בפירוש אסורין – אם בעל הבית ביקש במיוחד סיוע לעבירה – אי אפשר להתיר לו. קודם הקלו בית הלל על סמך האפשרות שהבקשה נועדה לעבודת היתר. ברם המבקש עצמו סגר פתח זה, ואי אפשר לסייע לו לעבור עבירה. עד כאן המשנה מהלכת בדעה שאסור לסייע לעוברי עבירה. סיוע הוא עזרה במעשה שיש בו עבירה ספציפית, אף שאין הוא עזרה ישירה, ואין זה משנה אם הסיוע יוגש זמן רב לפני העבירה בפועל (מכירת כדים עוד לפני הבציר) או אחריו (תשלום לפועלים שכבר סיימו לעבוד). הגורם הקובע הוא עצם הסיוע.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sheviis 5:8
משאיל לו סאתו. המדה הנקראת סאה וכן פורט לו מעות כגון שיקח ממנו דינר ויתן לו מעות: וכולם בפירוש אסורין. כגון שאמר לו מכור לי זו הפרה אחרוש בה או אזרע בה זרע פלוני ותן לי הסאה אמוד בה הזרע אשר דשתי ותן לי מעות בזהוב זה אתן ממנו שכירות הפועלים שנתעסקו לי בעבודת הארץ אסור לו לעזרו בדבר מכל הדברים אשר זכרנו:
Sefaria · Rambam on Mishnah Sheviis 5:8
לא ימכור. לישראל החשוד פרה המלומדת לחרוש משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יא): שיכול לשוחטה. דכל היכא דאיכא למיתלי תלינן. ולא דמי לכלים דלעיל שאין אדם מוכר דהתם ליכא למיתלי כדפרשינן בפ"ק דע"ז (דף טו:) אפילו בשעת הזרע דאיכא למיתלי לאכילה כמו לזריעה ובהא מודו ב"ש דאין דומה לפרה דאין דרך לשחוט פרה החורשת: ומשאיל לו סאתו. של מדה אע"פ שיש לומר דלגורן שואל למדוד לכנוס לאוצר משום דאיכא נמי למיתלי להיתר שאדם עשוי למדוד להוליכו לטחון: שיש עמו פועלים. דאיכא למיתלי להיתר לשאר צרכיו: וכולן בפירוש אסורין. שפירש לו פרה לחרוש פירות לזרוע סאה לגורן מעות לפועלים:
Sefaria · Rash MiShantz on Mishnah Sheviis 5:8
[אות כה] וכולן בפירוש אסורין. לשון הרמב"ם כגון שאמר לו מכור לי זו הפרה אחרוש בה או אזרע בה זרע פלוני ותן לי הסאה אמוד בה הזרע אשר דשתי ותן לי מעות בזהוב זה אתן ממנו שכירות הפועלין שנתעסקו לי בעבודת הארץ אסור לו לעזרו בדבר מכל הדברים אשר זכרנו:
Sefaria · Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Sheviis 5:8
שהוא יכול לשוחטה . כתב הר"ב ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן. וסיים הר"ש ולא דמי לכלים דלעיל שאין אדם מוכר דהתם ליכא למתלי כדפרשינן בפ"ק דע"ז [טו]: מוכר לו פירות וכו' . לשון הר"ש ובהא מודו בית שמאי דאין דומה לפרה דאין דרך לשחוט כמ"ש הר"ב:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Sheviis 5:8
בית שמאי אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית נקט חורשת. דרוב בנ"א אין לוקחין לחרישה רק שוורים. אבל פרות מיחדין לגדל וולדות ולחלב. ומותר למוכרם. אבל פרה דמשנתנו היינו במיוחדת לחרישה כגון שיודעין שהיא עקרה ושצמקו שדיה: וב"ה מתירין מפני שהוא יכול לשחטה ולא אמרי' בכה"ג הדמים מודיעים. והרי דמי חורשת יותר הם מדמי שחוטה. דאפ"ה תלינן לקולא. דשביעית חמירא להו לאינשי [כבכורות ד"ל ע"א] דאע"ג דזה חשוד הוא. אפ"ה כיון דלא ידעינן בודאי דלאיסור בעי להו. מהכ"ת נחזיקינהו לאסורא. והו"ל כמוכר בשר כשר למומר לעבודת כוכבים דלא חשדינן שמא יבשלו בחלב: מוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע ותלינן לאכילה. ורק בחורשת פליגי ב"ש מדאין דרך לשחוט חורשת: ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן ול"ח דלמדוד בגורן רוצה: ופורט מחליף: לו מעות אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים דתלינן בהיתר: דלאיסור בעי להו:
Sefaria · Yachin on Mishnah Sheviis 5:40-46