Rosh Hashana 2:3 — Lighting the Beacon Fires
MishnayosMoed › Rosh Hashana › Perek 2 › Mishnah 3מוֹעֵד ‹ ראש השנה ‹ פרק ב׳ ‹ משנה ג׳
Lighting the Beacon Fires
כֵּיצַד מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת
Mishnah ראש השנה ב׳:ג׳ · Rosh Hashana 2:3
כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת,
מְבִיאִין כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן
וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה,
וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר
וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר,
וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ
שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי,
וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי:
How would they light the beacon-fires?
They would bring long poles of cedar, and reeds, and oily wood, and tow of flax,
and bind them with twine,
and he would go up to the top of the mountain
and kindle the fire in them,
and wave it back and forth and up and down,
until he could see his fellow
doing the same on the top of the second mountain,
and so too on the top of the third mountain.
A reading aid, not an exact translation.
This English is a clause-by-clause rendering to help you follow the Hebrew. It is not word-for-word literal, and it is not a transcript of the recorded shiur — the audio carries explanation and context the translation deliberately leaves out.
Go deeperOpen what helps. Nothing here is needed to learn the Mishnah.
Summary Chartwhat does this mean?
Lighting the Beacon Fires▾
| Case | Ruling | Reason |
|---|---|---|
| What did the man carry up the mountain with him? | Long cedar poles, reeds, oily wood and tow of flax, bound with twine | — |
| And once he was at the top? | He set them alight | — |
| The next peak is miles off in the dark — how would they know? | He waved the torch back and forth, up and down | — |
| When could he stop waving? | When he saw his fellow doing the same on the next peak | — |
Transcript
A machine transcript of the recorded shiur.
This is the shiur as spoken, transcribed automatically and left unedited — the wording is Ephraim's, and occasional transcription errors remain. It follows the audio word by word.
Transcript · click any word to jump
▾
All Meforshim
Study the meforshim on this mishnah (8)▾
כלנסאות. עצים ארכים וגבוהים. תרגום נס כלונס. כדי שיראו למרחוק: וקנים ועצי שמן ונערת של פשתן. כל אלו מרבים שלהבת:
כלונסאות – long and tall trees/wood; the Aramaic translation is flag of a beam/pole (See Talmud Rosh Hashanah 22b), in order that it could be seen from afar. ‘וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן – all of these increase the flame.
Sefaria · Bartenura on Mishnah Rosh Hashana 2:3
How did they light the torches? They used to bring long poles of cedar and reeds and olive wood and flax fluff and they tied them all together with a string. And someone used to go up to the top of a mountain and light them with fire and wave them back and forth and up and down until he saw the next one doing the same thing on the top of the second mountain; and so on the top of the third mountain. This mishnah teaches how the torches were made and how the signals were passed from the top of one mountain to another. The mishnah is simple to understand and so no commentary appears below.
Sefaria · English Explanation of Mishnah Rosh Hashana 2:3
(ה) מוליך כו'. בירושלמי משמע כדי שלא יטעו לומר שהוא כוכב. ורצונו לומר מראות הנראות באויר רקיע השמים כמין כוכבים ומתהוים לשעתם. ועין תוספות יום טוב:
Sefaria · Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashana 2:3
מביאין כלונסות של ארז ארוכים וקנים בערוך גריס ארונים וקנים מלשון נטע ארן וגשם יגדל והכי תנן נמי בפ"ג דפרה עצי ארזים וארנים וברושים וכו': וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן בראשן כרוכה. גם יתכן לפרש הכל יחד כדי להגדיל המדורה ונעורת בראשן להעלות משאת ההר השמימה וכן אם היו צריכין לעשות משואות מרובות היו עושין הכל לפי צורך השעה עד שהוא רואה את חברו עושה כן בראש ההר השני וכו':
Sefaria · Melekhet Shelomoh on Mishnah Rosh Hashana 2:3
כיצד משיאים משואות – עד עכשיו עסקה המשנה בהלכה, ומכאן היא עוברת לתיאור ההווי בימי הבית. הדבר רגיל במשנה, ולעתים קרובות המשנה עוברת אגב הלכה זו או אחרת לתיאור סדרי הביצוע של אותה הלכה בימי בית שני ולהווי במקדש. במסכת פסחים מצויות משניות דומות רבות וכן במסכתות סוכה, יומא, בכורים ומסכתות נוספות. מביאין כלונסות – עצים ארוכים, שלארז ארוכים 8 הערוך גרס "ארנים" כמו במשנת פרה פ"ג מ"ח, וראו פליקס, עצי בשמים, עמ' 159. העדויות לנוסח זה הן מספרות הגאונים בלבד (אוצר הגאונים לראש השנה, עמ' 46). פליקס מביא בהקשר זה את פירוש הגאונים לטהרות (אפשטיין, פירוש הגאונים, עמ' 104), אבל שם מתפרשת משנת פרה פ"ג מ"ח ולא משנת ראש השנה. – בכתב יד קופמן המילית "של" לעתים מחוברת למילה שלאחריה ולעתים נפרדת ממנה. עץ הארז אינו גדל בארץ ישראל אלא רק ביער הלבנון; עצי הארז נחשבו לעצי בנייה מעולים, והיער היה רכוש של הקיסר וממנו סיפקו עצי בנייה לכל המזרח התיכון . בחפירות בארץ מצאו בשרידי בתים קדומים עצי ארז ששימשו לבנייה, בייחוד ידועים עצי הארז ששימשו בתקרת המסגד הגדול שנבנה במאה השביעית על הר הבית. הבחירה בעצי הארז נבעה ככל הנראה מאורכם, דבר שאפשר אבוקה גבוהה ביותר, וקנים ועצי שמן – עץ הארז היה לב האבוקה, אך נדרשו חומרים נוספים, דליקים יותר, כדי להבעיר את העץ ולהוות אבוקה בולטת. הקנה הוא צמח ביצות שקליפתו דקה והוא בוער בחזקה. עץ השמן נזכר במקרא (מלכים א ו כג ועוד), ואינו נזכר בשמו זה בספרות חז"ל. באופן טבעי היו שזיהו אותו עם הזית, וכך תורגם השם בתרגום יונתן. הזית אמנם מניב שמן, אך אינו מתאים לאבוקה. אמנם הזית בוער לאט כמו הארז, אך אין לו יתרון על הארז. במשנת תמיד מופיעים העצים המועדפים למערכת האש על המזבח ונזכרים הזית והגפן התאנה, האגוז ועץ השמן (פ"ב מ"ג). אם כן עץ השמן אינו הזית, והוא מופיע כעץ בעירה טוב. יתר על כן, בנוסח העברי של בן סירא הכהן הגדול נמשל "כעץ זית מלא גרגר וכעץ שמן מרוה ענף" 9 בן סירה העברי (מהדורת סגל), נ י. . פליקס מזהה את עץ השמן עם האורן, וליתר דיוק עם אורן הסלע 10 פליקס, עולם הצומח, עמ' 88; עצי פרי, עמ' 160, ונרחיב בכך בפירושנו לפ"ג מ"ח. (איור 69). לעץ יש ענפים שיכלו לשמש סכך (נחמיה ח טו), ועשו ממנו דלתות (מלכים א ו כג; שם לא לד). הירושלמי מפרש שעץ השמן הוא דדנים (נח ע"א), הוא δαδίον (דדיון) שמובנו ביוונית אורן, ובהשאלה גם אבוקה. הבבלי מפרש "אפרסמא” (כג ע"א) 11 הבבלי והירושלמי מסבירים מהו העץ כיוון שבימיהם כבר לא היה שם זה מוכר. ; מובן שאין הכוונה לאפרסמון שהיה עץ יקר ונדיר וגדל רק באזור יריחו, אלא זהו שם כללי לעצים בעלי שרף, ושוב הזיהוי מתאים לאורן. האורן מתאים אפוא לבעירה ולעשיית דלתות. יש הרואים באורן נטע זר בנוף הארץ-ישראלי. מסתבר שהוא מוכר בארץ, אך בתקופת המשנה כבר היה נדיר, ובתקופת התלמוד נעלם מהנוף. היעלמותו קשורה עם האינטנסיפיקציה של החקלאות ההררית, תהליך שבו הוחלפו גידולי הסרק בעצי פרי למאכל. הארז הוא למעשה שם כללי שכולל בתוכו מינים מספר (ארבעה, שבעה או עשרה מינים): "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה: זו גולמיש. ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר 'אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו', ארז – ארזא, שטה – תורניתא, הדס – אסא, עץ שמן – אפרסמא, ברוש – ברתא, תדהר – שאגא, תאשור – שוריבנא. הני שבעה הוו! כי אתא רב דימי אמר: הוסיפו עליהם אלונים, אלמונים, אלמוגין. אלונים – בוטמי, אלמונים – בלוטי, אלמוגין – כסיתא. איכא דאמרי: ארונים, ערמונים, אלמוגין. ארונים – ערי, ערמונים – דולבי, אלמוגין – כסיתא" (בבלי, כג ע"א). לפנינו סדרת זיהויים וניכרת מסורת ספרותית של תרגום השמות המקראיים לארמית בת זמנם, אך גם ניכר שלא הייתה מסורת תרגום אחידה 12 נראה שהייתה מסורת של תרגום המשניות לארמית, ובמקרה זה גם של תרגום מימרות תנאיות שאינן משניות. ראו גם הפירוש לכלאים פ"א מ"א ואילך. . לא נעסוק כאן בזיהוי השמות, ומבחינת המשנה נסתפק בכך שהתביעה היא לאחד ממיני הארזים, או לעץ השמן, שגם אותו זיהינו כאחד ממיני הארז. בפירושנו לפרה פ"ג מ"ח נסקור את רשימת העצים המשמשים לשרפת פרה אדומה, להבערת האש על המזבח ולהבערת המשואות. נראה שהרשימה מופיעה גם בספרות החיצונית, והיא כנראה לא רק רשימה טכנית, אלא רשימה של עצים שהשימוש בהם הוא טקסי. ונעורת שלפשתן – הפשתן מוכר בנוף הארץ כבר בתקופת המקרא, אך הפך לנפוץ ולמרכיב מרכזי בחקלאות הארץ רק במאה השנייה. הפשתן הוא גבעול שאורכו 120-80 ס"מ, ויש בו סיב ארוך העטוף בקליפה תאית. בתהליך העיבוד מפרקים ומקלפים את התאית ומשתמשים בסיב כחומר לאריגה. התאית המקולפת היא הנעורת, והיא חומר בעירה מהיר המפיק אש נמוכה כמו קש. וכורך במשיחה – את כל החומרים הללו אגדו בעזרת חבל סביב הגזע של הארז, ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור – הארז משמש כלפיד ארוך, וסביבו חומרים בעירים יותר כדי שהאש תיאחז בעץ, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד – את האבוקה מזיזים מצד לצד כדי שהצופים מרחוק יבחינו באבוקה ויבדילו בינה לבין סתם מדורה ובינה לבין כוכב מקרי (איור 70) 13 כך בירו', נח ע"א. . עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השיני – מהצד השני צופים באיתות ומגיבים באיתות נגדי, וכן בראש ההר השלישי – כפי שנאמר בסוף המשנה הבאה, הצופים היו מגיבים בהדלקת אבוקות נוספות. המשנה מונה אמנם סדרת תחנות איתות, אך כל מי שראה והבחין באיתות הגיב בהדלקת אבוקה, וכל האזור התמלא באבוקות. למשואות נועד כמובן תפקיד בהעברת הבשורה, אבל מעבר לכך היה זה מעמד בפני עצמו, שהייתה בו שמחה ציבורית רבה וחגיגה עממית, ונרחיב בכך בסוף המשנה הבאה.
Sefaria · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Rosh Hashana 2:3
בתוי"ט ד"ה מוליך כו' ואם הם זולתם הרי הם קיימים. ל"ד שגם הם מהלכים ממזרח למערב ע"י כח גלגל היומי רק שאין להם מהלך עצמי כמבואר בספרי התוכנים:
Sefaria · Rashash on Mishnah Rosh Hashana 2:3
משואות . לישנא דיקוד. דכתיב (שמואל ב ה׳:כ״א) וישאם דוד ואנשיו. ומתרגמינן ואוקדינן דוד. גמ'. ולכך קריאת המלה בסי"ן: במשיחה . עיין במשנה ח' פ"ג דסוכה: מוליך ומביא ומעלה ומוריד . בירושל' משמע כדי שלא יטעו לומר שהוא כוכב דא"ר יוסי חזינא כוכב דנחית וסליק חזינא כוכב דאזיל ואתי. עכ"ל התוס'. ואל תטעה לחשוב שז"ש כוכב שהוא מצבא השמים וכסיליהם. שא"ת שהם מכוכבי הלכת. הרי יש להם מהלך ידוע. ואם הם זולתם הרי הם קיימים. אבל הן מראות הנראות באויר רקיע השמים. כמין כוכבים ומתהוים לשעתם על דרך שכתבתי במשנה ב' פ"ט דברכות:
Sefaria · Tosafot Yom Tov on Mishnah Rosh Hashana 2:3
מביאין כלונסאות [שטאנגען]: של ארז שקשה עצו מלהתלהב מהר: וכורך כולן בראש הכלונס: במשיחה [שנורע] למטה ורחוק ממקום הדלקה בכלונס: ומעלה ומוריד שלא יחשוב הרואה מרחוק שהוא [וועטטער לייכטע] והוא אור שמתהווה באויר:
Sefaria · Yachin on Mishnah Rosh Hashana 2:8-12